|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

עוצמת הראיות הנדרשת לשלילת חרות

ועדת פסיכיאטריה ומשפט של לשכת עורכי הדין קיימה כנס ב 8.12.16 במסגרתו, השופט חנן מלצר הצדיק את פסק דינו הבעייתי משהו
04/02/2017  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
כב' השופט חנן מלצר [צילום: איתמר לוין]

חוק לא חוקתי
ענבל בר-און
במשך 17 השנים שחלפו מאז היחקק חוקי היסוד בוטלו חמישה חיקוקים בלבד, בשל היותם סותרים את חוקי היסוד * האם אלו כל החוקים הלא חוקתיים במדינת ישראל?
לרשימה המלאה

מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
ענבל בר-און
בצלם טוענת כי בשנה האחרונה בוצעו כ-548 מעצרים מנהליים בשטחי הגדה * זה פסול, אולם ישנה תופעה פסולה יותר: אלפי 'מעצרים מנהליים' בתוככי הקו הירוק * ארגון 'רופאים לזכויות אדם' עוד לא נתן על כך את דעתו...
לרשימה המלאה

ביום 8.12.16, התקיים בלשכת עורכי הדין כנס אשר נשא את הכותרת "זכויות חולי נפש" - כותרת בעייתית כשלעצמה, היות ש"חולי נפש" הינו מושג מעורר סטיגמה, והיה עדיף להשתמש בביטוי "אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי" (זהו נושא לרשומה נפרדת).

בכנס נאמו אנשים דוברים רבים, פסיכיאטרים ורופאים (וכמובן - לא דובר יחיד מטעם ארגוני המתמודדים), ודיברו על ציבור האנשים המתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי מעל לראשם, בניגוד גמור למוטו של "שום דבר עלינו בלעדינו".

אחד הדוברים בכנס היה כב' השופט חנן מלצר, מבית המשפט העליון, ומי שידוע בהקשר זה כמי שכתב את פסק הדין בעניין רע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני;

זהו פסק דין ארוך, ונחשב כיום לפסק דין מכונן ומרכזי בתחום הפרשנות המשפטית של אשפוזים בכפייה;

זהו פסק דין בעייתי מאד, והאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים שינס מותניים, בזמנו, עם הינתן פסק דין, ועתר לקיומו של דיון נוסף.

העתירה לקיומו של דיון נוסף נדחתה, ועורכי דין המייצגים אנשים הנתונים לאשפוז כפוי נאלצו להתמודד עם הגזירה החדשה, שכן פסק הדין ביטל לא מעט מן ההלכות הקודמות, אשר הגנו באומץ על זכויות היסוד של אנשים הנתונים להליכי אשפוז בכפייה (בעיקר פסקי דין של כב' השופטת סביונה רוטלוי).

מהי הרמה הראייתית הנדרשת בכדי לאשפז בכפייה?
כי כך זה בארצות הברית

הנימוק, לדברי כב' השופט מלצר, הינו, כי בארצות הברית ההחלטה על אשפוזו הכפוי של פלוני, נתונה בידי בית המשפט, בעוד שבארץ, ההחלטה הזו נתונה בידי טריבונל מנהלי.

באותו עניין, האגף לסיוע משפטי טען כי היות שהסנקציה הגלומה באשפוז כפוי היא סנקציה מעין פלילית (שכן היא כרוכה בשלילת חרות הקשה כמו, ולעיתים אף יותר מעונש מאסר), הרמה הראייתית הנדרשת לצורך הפעלת הסנקציה של אשפוז כפוי צריכה להיות – אם לא "מעבר לספק סביר", אז – לפחות – ברמת ביניים בין "מעבר לספק סביר" לבין "מאזן ההסתברויות" (שהיא רמת ההוכחה המקובלת במשפט אזרחי).

לכך השיב כב' השופט מלצר בפסק הדין, כי אכן, רמת ביניים שכזו מקובלת הן בשיטת המשפט האמריקנית, אך לא בשיטה האנגלית, והוא מבכר את השיטה האנגלית, אשר אינה מקיימת רמת ביניים;

הוא קבע כי ההידרשות ל"רמת ביניים" ראייתית תיעשה אך ורק "כאשר מתעורר חשד לפליליים במסגרת ערעור על תוצאות בחירות", והוא סיכם את דבריו, וגרס כי "קשיותה של טענה המועלית נגד אדם, או החומרה שבתוצאת קבלתה – איננה צריכה להוביל לשיני מידת ההוכחה, אגב יצירת קריטריון שלישי בין שתי אמות המידה, אלא אך ורק להגברת כמות הראיות הנדרשת (או רצינותן) – במידה שתעמוד ביחס לקשיות הטענה, או למשמעות הקשה של קבלתה".

הנימוק, לדברי כב' השופט מלצר, הינו, כי בארצות הברית ההחלטה על אשפוזו הכפוי של פלוני, נתונה בידי בית המשפט, בעוד שבארץ, ההחלטה הזו נתונה בידי טריבונל מנהלי.

על עמדתו זו חזר כב' השופט מלצר, בכנס. הוא טען כי "רמת הוכחה ביניימית אינה אפשרית. זה או "מעבר לספק סביר" או "במאזן ההסתברויות" אין באמצע".

גישתו של מלצר - שגויה
סנקציה הדומה מהותה למעצר [צילום: ShutterStock]

מרגע שמוצאת כנגד אדם הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה מכוח סעיף 6(א) לחוק האשפוז הכפוי, הוא נשלף מביתו מהרגע להרגע, לבוש או לא לבוש, יחף/עם נעלי בית, ולנגד עיני השכנים.

עולה השאלה, האם הקושי המשפטי ליישם דרגת ביניים בין "מעבר לספק סביר" לבין "מאזן ההסתברויות", הינו אמתלה מספקת לאפשר שלילת חרות של אדם על סמך מאזן ההסתברויות בלבד?

כעורכת דין המייצגת אנשים בפני וועדות ערר פסיכיאטריות, נוכחתי ללמוד כי במהלך שני העשורים האחרונים עברו חברי הוועדות הפסיכיאטריות כברת דרך, הם מכירים את הפסיקה, ומיישמים אותה, ומדובר (באופן חלקי, אך ראוי לציון) גם על הפסיכיאטרים שבהם, אשר חלקם אפילו מגלגלים על הלשון בגאווה טרמינולוגיה משפטית. לפיכך - אם וועדה פסיכיאטרית מכריעה בהמשך שלילת חרותו של אדם – בכליאתו במוסד פסיכיאטרי – מן הראוי שתתייחס בכובד הראש הראוי למעמד, לרבות אימוץ מבחן ראייתי מחמיר.

אולי זה המקום לציין, כי גם וועדות רפואיות בתחום נכי צה"ל, העוסקות בעניינים רפואיים גרידא, נדרשות מפעם לפעם להפעלת אמות מידה משפטיות, ואם אלוהים רוצה אז מטאטא יורה (או במילים אחרות, אם רופאים חברי ועדות רפואיות לעניין נכי צה"ל, למדו את דרך ההנמקה והחשיבה המשפטית, כשנאלצו לכך, גם רופאים חברי ועדה פסיכיאטרית יכולים).

לא זו אף זו: כב' השופט מלצר טוען כי "המקרה החריג" שבו יש לקבל את "המבחן הראיתי הביניימי" הוא במקרה של "התעוררות טענות בעלות אופי פלילי בערעור בחירות". האמנם כך?

אדם אשר מיוחסים לו מעשים פליליים במסגרת ערעור בחירות, לא ייעצר "מהרגע להרגע";

אולם מרגע שמוצאת כנגד אדם הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה מכוח סעיף 6(א) לחוק האשפוז הכפוי, הוא נשלף מביתו מהרגע להרגע, לבוש או לא לבוש, יחף/עם נעלי בית, ולנגד עיני השכנים.

האם באמת העלאת חשד לפליליים במסגרת ערעור בחירות, כאשר אין חשש שהחשד יוביל למעצר מיידי, וארוכה הדרך עד להגשת כתב אישום, אם בכלל, שקול, בכלל, לסנקציה הכה דרקונית של אשפוז פסיכיאטרי כפוי???

פסק דין הנוגד את עקרונות היסוד של השיטה
פסק הדין סותר את עקרונות היסוד של השיטה

בית המשפט, יכול היה לנצל את ההזדמנות שנתנה לו כאשר הוגש לפתחו הערעור, ולכונן הלכה המעגנת את זכויותיהם של אנשים הנתונים להליכי כפייה פסיכיאטרית להליך הוגן. הוא בחר, תחת זאת לומר אמירה רפה, בעייתית, וכזו אשר חלקים רבים ממנה משמשת את הגישה הפטרנליסטית, וחבל שכך.

לעניות דעתי, החלת רמה ראייתית של "מאזן ההסתברויות" בהתייחס לסנקציה קשה, חריפה, ולעיתים דרקונית כגון אשפוז כפוי, נוגדת את עקרונות היסוד של שיטת המשפט שלנו;

שיטת המשפט שלנו קובעת, כי ככל שסנקציה אשר מוטלת על האזרח פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד שלו, כך על המשוכות בדרך להפעלתה להיות מרובות ודווקניות יותר (ראו לעניין זה ראה ע"פ 2910/94 מדינת ישראל נ' ארנסט יפת, פ"ד נ(2) 221 (1996), שם נפסק כי הדין הפלילי, ובעיקר הפרוצדורה הפלילית הדיונית מהווה ה'מגנא כרטא' של הנאשם);

כלל זה הינו מעיקרי היסוד של השיטה, והוא עוגן במספר פסקי דין כגון פסק הדין זאדה (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996)), ופסק הדין ניימן (ע"ב 2/84 משה ניימן נ' יו"ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשר, פ"ד לט(2) 225 (1995)).

למעשה, עיקרון העל-היסודי הזה במשפט שלנו מגולם היטב בדיכוטומיזציה בין משפט פלילי לבין משפט אזרחי:

סדרי הדין הפליליים (כגון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו – 1996, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו – 1996, חוק העונשין, התשל"ז – 1977, ועוד) מהווים את 'מנגנון הביטחון' או את 'חומת המגן' בין האזרח לבין הרשעתו בידי הרשות, וזאת מתוך הבנה כי סנקציית המאסר, המעצר, עם כל הפגיעה בשם הטוב הנלווית להם, היא סנקציה חריפה מנשוא.

באופן מהותי, ברצף שבין הסנקציה הפלילית לבין הסנקציה האזרחית, אשפוז כפוי ממוקם קרוב יותר לסנקציה הפלילית, ובשיטת המשפט שלנו המהות קובעת, ולא הכותרת (ראו לדוגמה בג"ץ 1000/92 חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2), 221 (1994)).

לפיכך, מן הראוי כי ההגנות אשר יקנה המחוקק לאנשים הנתונים לסנקציה של אשפוז בכפייה, תהנה בהתאם;

בית המשפט, לפיכך, יכול היה לנצל את ההזדמנות שנתנה לו כאשר הוגש לפתחו הערעור בעניין רע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני, ולכונן הלכה המעגנת את זכויותיהם של אנשים הנתונים להליכי כפייה פסיכיאטרית להליך הוגן. הוא בחר, תחת זאת לומר אמירה רפה, בעייתית, וכזו אשר חלקים רבים ממנה משמשת את הגישה הפטרנליסטית, וחבל שכך.

צילום וידאו של דבריו של כב' השופט חנן מלצר בכנס: [קישור]
הכותבת הינה עורכת דין, העוסקת, בין השאר, בייצוג אנשים בפני וועדות ערר פסיכיאטריות.
תאריך:  04/02/2017   |   עודכן:  04/02/2017
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עוצמת הראיות הנדרשת לשלילת חרות
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פרפר
1/03/17 19:04
2
פרפר
1/03/17 19:22
3
פרפר
1/03/17 19:29
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
בית המשפט העליון הוא מיצירותיה המופלאות ביותר של מדינת ישראל הצעירה. במהלך שנות קיומו הוא סימל את חתירתה של ישראל לצדק, שכל אזרח יזכה לו בשעת מבחן. שוויון מוחלט בפני החוק. קו זה היה הליבה שלו במשך שנים רבות.
14/12/2016  |  מרדכי ליפמן  |   מאמרים
"אם היית עושה לי את האיום הזה - הייתי מתפטר והייתי אומר לכל שופטי בית המשפט העליון להתפטר. אם יהיו איומים - כולנו יוצאים לגמלאות, ואציע את זה לכל חברי". זוהי תגובתו של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, להצעת החוק לביטול הווטו של שופטי העליון על מינוי שופטים לערכאה זו.
02/12/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
עמדותיה של איילת שקד ביחס לבית המשפט העליון ידועות זה מכבר. כבר בכניסתה לתפקיד, ובשורה של התבטאויות ציבוריות מאז, הציגה שקד את ביקורתה כלפי בית המשפט העליון. שקד סבורה, כי בית המשפט חרג מתפקידו לאורך השנים. ממוסד שתפקידו יישוב סכסוכים, הוא הפך לפורום ציבורי בלתי נבחר שבו, לטענתה, נקבעת המדיניות של ממשלת ישראל. במאמרה תוקפת שקד במיוחד את העובדה שבית המשפט אינו עומד על זכות העמידה ועל העובדה שיש נושאים שאינם שפיטים.1
30/11/2016  |  פרופ' עמיחי כהן  |   מאמרים
הלכה מושרשת היא שהרמטכ"ל הוא הפרשן המוסמך של המצב הביטחוני כלפי רשויות המינהל וחוות דעתו מחייבת אותן. פירושו של דבר שהרמטכ"ל, בפרשנותו את המצב הקיים, איננו רק "מייעץ"; הוא "מפקח" על הממשלה, משמש עבורה כ"כלב שמירה" של ביטחון המדינה.
15/11/2016  |  איתמר לוין  |   מאמרים
"גם אם ניתן לבחון כמעט כל נושא בכלים משפטיים, הרי שלא כל נושא ראוי להתברר בבית המשפט. האופי הדומיננטי של הנושא שעל הפרק הוא אמת מידה, כלי עזר להחלטה אם ראוי הנושא לרשות המחוקקת לענות בו, ואם הוא מסור לשיקול דעתה של הרשות המבצעת או להכרעה משפטית בבית המשפט".
13/11/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
נתניהו, גלנט, גנץ ובכירי המטכ"ל, הוציאו לפועל תוכנית צבאית שהביאה לגירושם של תושבי צפון הרצועה לרפיח. ועכשיו, ברפיח יש ריכוז של יותר ממיליון עקורים, מה שמונע מצה"ל לחסל את גדודי הח...
צבי גיל
צבי גיל
הגליל והכינרת בטבורו, שבעונה זאת של השנה פורח ומרהיב בשלל צבעים ובמיים זכים הזורמים בנחלים - נראה עצוב ורדום ביופיו ומשווע לתושבים העקורים ולתיירים שישובו אליו
דרור אידר
דרור אידר
רואי השחורות אצו להכריז על השלב הנוכחי כסיום המערכה הצבאית ובדרכם הדהדו את חוסר האחריות ההיסטורי של המפגינים ברחובות    אבל אנחנו רק בעיצומה של המלחמה    עוד לא סיימנו    ומה רוצה ניק...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il