נא להתעדכן
בעידן הרשתות כידוע כל רשת שיווק או ארגון, שמכבדים את עצמם, בונים אתר באינטרנט. המטרה היא שהשירות שלהם יהיה נגיש, זמין ומיידי לכל דורש. אז איך זה שרבים מהם משום מה 'שוכחים' להתעדכן, לדוגמה בשינוי כתובת, ויורים לא רק ברגלם של הצרכנים, שטורחים לשווא, אלא לא פחות בעצמם. בגלל שירות לקוי תדמיתם נפגעת ללא ספק.
ארגונים יקרים, טרחתם לבנות אתר, ולתחזק את תפעולו, נא עַדכנו אותו לתועלת הצרכנים. האתר הוא כרטיס הביקור שלכם. והמתחיל בפרויקט, אומרים לו גמור. אל תטלטלו את הלקוחות. אתם רק תרוויחו מזה. זִכרו: בשבילכם זה שינוי קטן, בשביל הלקוחות זה שינוי גדול. ובא לציון גואל.
לתשומת לב 'יש'.
מהפך תפיסתי
אי-אפשר להתעלם מהמהפך התפיסתי שחל בשנים האחרונות בטיפול באנשים בעלי צרכים מיוחדים. מ'מיוחדים' במרכאות, במובן חריגים, הם הפכו למיוחדים במובן החיובי של מיוּחדוּת וייחודיות. וזה לא שינוי במיתוג בלבד.
האוכלוסייה המיוחדת הפכה מאוביקט לבוּשה, בקרב המשפחה והסביבה, לאוביקט רצוי, ומקהילה מקבלת למעניקה. העובדה שאנשי ציבור מפורסמים, דוגמת ח"כ
יואב קיש ואלוף
דורון אלמוג, שהקים כפר טיפולי בנגב, על שם בנו האוטיסט, עבור הילדים המיוחדים- מתפארים בבנם החריג כמי שזכו במתנה גדולה, משמשת דוגמה אישית ומודל חיקוי לציבור הרחב למהפך החיובי שחל ביחס לאוכלוסייה זו.
ואכן, בעלי מוגבלויות מלמדים את משפחתם ואת הסביבה לצאת מקליפתם האנוכית ולהיות אנושיים, סבלניים, קשובים, טובי לב, מסורים ועוזרים. מעֵבר לנתינה הם מלמדים אותם ענווה, חיוך ואמפאתיה לזולת, כמו גם פרופורציות לחיים ועֶרכם, לשמוח בהם ולא לבכות על זוטות.
היש מתנה לחיים גדולה מזו?!
פרויקט מבורך
אם בעבר התרגלנו כבר ל'מבני רכבת' צפופים ודחוסים בשכונות החרדיות בירושלים, הרי לאחרונה חל שינוי בקונספט העיצובי גם במגזר שמרני זה. הנוסחה: התושבים מבקשים ויוזמים - והמתנ"סים נענים ומסייעים. ובמילה אחת: פלייסמייקינג - עושים מקום. וכך מִתחמים מוזנחים - תוך ניצול כל פינה - זוכים לפריחה, לגינון ולמתקני משחקים והאזור נושם ומקבל צבע ירוק ללחיים.
ראוי להפיץ רעיון מבורך זה וליישמו בכל שכונות הבירה והארץ. הדבר תורם לאיכות הסביבה, להנאת התושבים, שהופכים לדינמיים ופעילים, לגיבוש הקהילה ולתפארת מִבני ישראל.
פטנט הדמעות
די, תרדו כבר מ
אריה דרעי. אז מה אם הוא נחנק מבכי על פטירת מרן והדמעות לא זלגו. השימוש בדמעות בצל זה רעיון גאוני, שרק אריה מסוגל לרקוח. אז הנה פטנט ממוחו הקודח של השר שראוי לאמץ בעת מצוקה- כשהגוש חונק בגרון, מה יותר פשוט מזה מלהשתמש בבצל, ואז הדמעות תזלנה מאליהן, ואיזה יופי המחנק ישתחרר. מודל דרעי כבר אמרנו?
