האנטישמיות בעלייה בארה"ב בגלל
דונלד טראמפ - וזה בכלל לא קשור לדעותיו של הנשיא עצמו. משום שכאשר מעבירים מסרים של שנאת זרים, הם מגיעים מהר מאוד ליהודים.
טראמפ איננו אנטישמי. ממש לא. בתו התגיירה כהלכה, היא וחתנו שומרים שבת, יש לו נכדים יהודים. זה אומנם לא מלמד בהכרח על יחס חיובי לעם היהודי - כבר ראינו יהודים אנטישמיים - אבל זו בהחלט נקודת התחלה מעודדת. טראמפ לא היה מגלה יחס כה חיובי ואוהד לישראל, אילו הוא היה אנטישמי. היחס הזה כן ואמיתי, ולא קשור לפוליטיקה. עובדה:
ברק אובמה נבחר פעמיים לנשיא למרות יחסו הצונן לישראל, כך שלא מדובר בצעד שנועד להשיג תמיכה יהודית בקלפיות. טראמפ באמת ובתמים רואה בנו בעלי ברית קרובים וידידים טובים.
גם מסביב לטראמפ אין אנטישמיים. נכון, ל
סטיב בנון - יועצו הקרוב ביותר - מיוחסת אמירה לפיה לא רצה שבנותיו ילמדו בבית ספר שיש בו יותר מדי ילדים יהודים. אבל הציטוט הזה בא מפיה של אשתו-לשעבר במסגרת מאבק גירושין, כך שלא צריך לייחס לו יותר מדי משקל ואמינות. מעבר לכך - לאיש בצוות של טראמפ (יועציו ושריו) אין שום עבר של אנטישמיות.
אז היכן הבעיה? - במסר ובצורה בה הוא מועבר. טראמפ רוצה לסלק מארה"ב מהגרים בלתי חוקיים - והוא צודק לגמרי. הוא רוצה למנוע כניסה של מהגרים כאלו - והוא צודק לגמרי. הוא רוצה שמי שמהווים סיכון ביטחוני לא ייכנסו לארה"ב - והוא צודק לגמרי. חוק הוא חוק, וזכותה של כל מדינה לקבוע מי יבוא בגבולותיה, וחובתה של כל מדינה להגן על אזרחיה מפני פושעים ומחבלים. העובדה שטראמפ מדבר בגלוי על הבעיות ומקורותיהן, אחרי לפחות שמונה שנים בהן הדבר לא נעשה - היא שינוי חיובי וחשוב.
אלא שהרבה מאוד תלוי בניסוח, בטון הדיבור ובאופי הצעדים. וכאן טראמפ פועל בצורה יצרית, תוקפנית וגורפת. הוא יעיף את כל המסתננים, הוא יבנה חומה ענקית, הוא לא יתן למוסלמים להיכנס. ההכרזות הללו יצרו אווירה ברורה: הזרים מסוכנים לאמריקה. הם גונבים עבודות, הם מוכרים סמים, הם טומנים פצצות. לא רובם, לא חלקם ואפילו לא מקצתם; כולם. למה? - כי אם צריך לגרש ולכלוא ולהעיף את כולם, אזי כולם כאלו.
תסמינים שיש לחסל בעודם באיבם
היהודים הם הזרים התמידיים, המוחלטים. "ודתיהם שונות מכל עם", אמר המן למלך אחשורוש. יש להם דת שונה, מנהגים שונים, מסורת שונה, לבוש שונה. היו מי ש"מצאו" שיש להם גזע שונה, קלסתר פנים שונה, דם שונה. הנצרות מבוססת על שנאת ישראל תיאולוגית, שהתגלגלה לאנטישמיות הגזענית שהובילה לאושוויץ. נכון שבעשורים האחרונים הולך ומתנער אפילו הוותיקן מאותה שנאה, אך ברור שתפיסות יסוד בנות 2,000 שנה לא ישתנו בן לילה ואפילו לא בן דור.
לכן, כאשר השיח הוא נגד זרים - זו רק שאלה של זמן עד שהוא יעורר רגשות אנטישמיים חבויים. הם לא צריכים להיות חבויים בלבבותיהם של מיליונים ואפילו לא של מאות אלפים. די בחבורה של בריונים כדי לחלל בית קברות, די בכמה פרחחים כדי להטיל אימה על ילדים, די באיומים אנונימיים כדי לחייב שמירה בבתי כנסת.
מספר האירועים האנטישמיים בניו-יורק לבדה הוכפל מאז תחילת השנה בהשוואה לשנה שעברה. אומנם עדיין לא מדובר בתופעות נרחבות ומסכנות חיים, אבל אסור לחלוטין לחשוב שהסכנות אינן ממשיות. כל תופעה קיצונית מתחילה באירועים שוליים ונקודתיים, ואם מתעלמים מהם - הם עלולים להפוך למגיפה שאיתה קשה מאוד להתמודד. במילים אחרות: אנחנו עדים כעת לתסמינים שיש לחסל בעודם באיבם.
בהקשר הזה, לא די באמירה החשובה של טראמפ השבוע בקונגרס בגנות האנטישמיות והגזענות. אין לזלזל בכך שנשיא ארה"ב בחר לפתוח באמירה זו את נאומו הראשון בקונגרס; זהו בהחלט מסר רב עוצמה. אך אם אותו נשיא עצמו וממשלו ימשיכו ברטוריקה ובמעשים המכוונים בצורה גורפת נגד זרים באשר הם זרים, גם האנטישמיות תמשיך להרים את ראשה המכוער והמסוכן. דווקא מידיד אמיתי של העם היהודי, כמו דונלד טראמפ, אפשר לבקש ואף לדרוש שיבין זאת.