האקדח של אלכס אנסקי <br>

תביעה שהועלתה לאחרונה, לפטר את שדר הרדיו הוותיק אלכס אנסקי מהגשת תוכניתו האישית בגלי צה"ל בגין דברים שהשמיע נגד תורת ישראל, מעלה שאלה אתית תקשורתית כבדת משקל בכל הקשור ליחסי דתיים-חילוניים במדינה.

לא התבטאות חריגה

מאזיניו הקבועים של אנסקי יודעים כי התבטאותו של אנסקי לא הייתה מעידה חד-פעמית, אלא חלק ממשנה סדורה המקדמת תפישה חילונית של הפרדת דת ומדינה. משנה לגיטימית זו מושמעת כמעט בכל תוכנית של אנסקי, ואמירותיו שזכו לגינוי היו מרוככות יחסית לאמירות אחרות של האיש - קיצוניות הרבה יותר. אלכס אנסקי אוהב לדבר, והרבה. מדובר באחד משדרני הרדיו המעולים בישראל, שמבין היטב את האופן בו תוכנית ברדיו אמורה להתנהל ומגיש אותה במלאכת מחשבת לאוזניהם של מאזיניו, שמוצאים עניין רב בדבריו של אנסקי. לעיתים מדובר בדברים של טעם, לפעמים בדברי בורות ויש גם פעמים שארס של שנאה נוטף מהם. בין אם מדובר בדברי חוכמה או בדברי איוולת, אלה גם אלה מצולחתים היטב במומחיות השובה את האוזן.

הסיבה שאמירות אנטי-דתיות אלה לא היוו מטרה לחיצי הדתיים הייתה שעון החורף, שפעמים רבות מונע משומרי שבת להאזין לתוכנית ולהתוודע לנאמר בה. לחבוט בדתיים בתוכנית אישית בידיעה שבשעה זו ממש הם מקבלים את פניה של שבת המלכה בבית הכנסת בשירת "לכה דודי" או מסבים לסעודת שבת בחיק המשפחה זה מעשה מכוער. בתנ"ך קוראים לזה "ארור מכה רעהו בסתר", או "לא תקלל חירש". כך או כך, זה לא מעשה יהודי.

כמה נוח לתקוף את הזולת בידיעה ברורה שאינו יכול להתקומם על הדברים. האזנה וצפייה בתוכניות השבת ברדיו ובטלוויזיה מגלה כי אנסקי אינו לבד. בזו אחר זו צומחות כפטריות אחרי הגשם תוכניות אקטואליה צעקניות שונות שקשת הגוונים של הדעות המושמעות בהן דלה - "שישי בחמש", "מדברים על זה", "יומן", "שישי", "אולפן שישי", "השבוע שלי", "יומן השבוע", "שישבת", "פגוש את העיתונות", "המטה", "חדשות ערוץ 2", "חדשות השבת", "המגזין" ועוד כמה שלא מניתי. יצוין כי חלקן לפעמים משודרות בחול, בהתאם לזמני השבת.

בשבוע בו פסק בג"ץ להתיר את פתיחת מרכולי ת"א בשבת ישבו הפרשנים, כולם חילוניים, באולפני הטלוויזיה והרדיו וסיפקו לצופים ולמאזינים נקודת מבט חד-צדדית של המציאות. אין מדובר כאן "רק" בהדרת ציבור שלם של שומרי שבת - דתיים, מסורתיים ואפילו חילוניים - אלא בהטיה מכוונת של השיח התקשורתי המעצב את דעת הקהל. ראו למשל את ההתנהלות התקשורתית בשתי מערכות הבחירות האחרונות, שבגינה הפכה בשבתות רשימת הבית היהודי לשק חבטות קבוע של הליכוד ומפלגות אחרות מבלי שתהיה לה כל אפשרות להגיב.

בעיה אתית חריפה

הדעה האחידה בשבתות, שאינה מאפשרת השמעת דעה אחרת, היא בעיה אתית חריפה שגופי האסדרה השונים - הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלווין ורשות השידור - צריכים למצוא לה פתרון, שיחייב את התקשורת המשודרת להגינות.

פתרון שכזה יוכל לבוא בדמות אמנה על כך שדיונים על נושאים פוליטיים ונושאים חברתיים בוערים אחרים השנויים במחלוקת יתקיימו בימי חול. בשבת ניתן יהיה להתעלות מעל ההתנצחויות היומיומיות ולדון בניתוק מההקשר האקטואלי הצר בנושאים שברומו של עולם בנושאי תרבות, מדע, אמנות, רפואה ונושאים מרחיבי דעת אחרים.

כאשר החלו בישראל אירועי "שבתרבות" חילוניים הם החלו באופן ששילב שבת ותרבות. הרוגע הפסטורלי הזה כנראה צרם לפוליטיקאים שנכנסו רק בהמשך, וכך הפכה השבת מיום של מנוח ליום של התכתשויות, גינויים ותגובות שפותחים את מהדורות החדשות ברדיו ומפרים את השלווה.

יום אחד בשבוע מותר להניח את כלי הנשק ולהפסיק לריב בינינו. הגיעה העת להפסקת אש.