נראה שעו"ד יוסי דר ממש אינו אוהב את השופטת דורית ביניש, כמו גם שופטים אחרים, וזו בהחלט זכותו. הבעיה מתחילה כאשר ביקורת חדלה להיות עניינית והופכת להיות השתלחות לשמה, ללא כל אחיזה בעובדות או בכללים מקובלים. בסופו של יום ביקורת כזו אינה מקדמת דבר ואינה תורמת דבר.
אגב, למען הגילוי הנאות, אין לי קרוב שופט ואפילו לא חבר קרוב במערכת המשפט. למותר לציין כי אין לי כל קשר לשופטת בינייש או לבתה או למי מבני משפחתה ואיני צופה כל קשר כזה בעתיד. המאמר הזה מתמקד בשופטת ביניש ובתה רק בגלל שרשימתו של עו"ד דר -
"ד. ביניש - השערורייה חייבת להיפסק" עניינה בדמויות אלו.
המציאות הינה שלשופטים רבים ישנם קרובים בדרגה ראשונה ילדים או בני זוג עורכי דין ועקב כך עלולים להיגרם מצבים בהם יידרש השופט לזהירות מיוחדת. אין מחלוקת כי שופט לא ישפוט בתיק בו טוען קרוב משפחתו כפרקליט מטעם צד כלשהו ושופטי ישראל מקפידים על שמירת כלל זה.
בעבר התעוררה טענה כי לא מן הראוי שפרקליט יטען בבית משפט בו קרוב מדרגה ראשונה שלו מכהן כשופט. הבעיה היא שלא ניתן להטיל על פרקליט מגבלות כאלה רק מפני שקרובו שופט. פיתרון אחר שהוצע בעבר הוא העברת השופט הקרוב לבית משפט, שאינו בתחום מושבו של הפרקליט, ואולם גם מגבלה כזו היא גזירה שקשה מאוד להטיל על שופטים. אם נגזור, לדוגמה, על שופט חיפאי לשפוט בתל אביב משום שקרובו הוא פרקליט חיפאי, נגזור בכך על הקרוב להימנע מלהופיע בתל אביב. ספק רב בעיני אם אנו זקוקים לאמצעי זהירות מפליגים כל כך, או אם ניתן להטיל מגבלה כזו.
קיימים אכן מצבים בהם יש לאסור על שופט לשבת בדין, גם כאשר הפרקליט הטוען לפניו אינו קרובו. אלו המקרים בהם אחד מבעלי הדין הוא לקוח של קרוב משפחתו של השופט [לרוב התעוררה הבעיה עם חברות ביטוח]. הטעם לכך נובע מחשש למשוא פנים הנובע מנגיעה כספית ולו גם עקיפה.
במקרה בתה של השופטת ביניש ברור לחלוטין כי השופטת אינה יושבת בדין בתיקים בהם בתה טוענת. הרעיון כי ניתן לפסול שופטים אחרים בבית המשפט העליון לפי מידת יחסי החברות האישיים שלהם עם שופט אחר הוא אבסורדי. יתר על כן, הפיתרון היחיד לכאורה למצב הפגום לטענת עו"ד דר הוא לאלץ את בתה של השופטת ביניש לפרוש מפרקליטות המדינה. האם משהו באמת מתכוון לסגור מקומות עבודה לעורכי דין משום שקרובם שופט ועקב עבודתם שם הם עלולים להופיע בפני חברו של קרובם?
ניתן להמשיך בהצגת שאלות. האם נרפא את הפגם על-ידי העברת בתה של השופטת ביניש לפרקליטות המחוז? האם אז לא יטען עורך הדין דר כי כל השופטים במחוז מייחלים לקידום ולכן בוודאי שהם ייטו חסד לבתה של השופטת ביניש? האם נכון שיתרונם של שופטי בית המשפט העליון הוא שאין הם כבר תלויים לקידומם בשופטת ביניש ושופטים אחרים יתכן שתלויים בכך?
אגב, מה יעשה פרקליט שהינו ילדו של שופט/ת המופיע בפני שופט ואשר ידוע לו מהבית שיחסיו עם אביו/אמו אינם מן המשופרים [יש גם שופטים שממש לא מחבבים אחד את השני]? האם נתיר לו לבקש פסילת אותו שופט?
הגיע העת להתבגר ולהבין שאי אפשר לתת מענה לכל חשש. מאחר ושופטים מתמנים מקרב ציבור עורכי הדין ומאחר ו"בעוונותיהם" יש לרובם גם קרובי משפחה המשתייכים למקצוע, אזי לא ניתן כלל למנוע היכרויות מוקדמות ויחס מוקדם. עלינו לצפות ולדרוש מכל שופט להתעלות על כל אלו ולנהוג שוויון בכל בעלי הדין. הייתי מוסיף ואומר כי שופט שאינו מסוגל להיות אובייקטיבי בתיק בו מופיע לפניו ילדו של שופט אחר, אינו ראוי כלל להיות שופט.
ולבסוף, נדמה לי כי לאחרונה הביקורת על שופטים מסוימים ועל מערכת המשפט חרגה מהפרופורציות הראויות. סביר שהדבר נובע מכך ששנים ארוכות היה קיים חשש אמיתי מלבקר מערכת זו וכעת משנשבר "מחסום הפחד" אנו עדים לגל של ביקורת שלחלקה אין כל הצדקה, חלקה מתלהמת ומיעוטה אף גובלת בלשון הרע ממש. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבקר ביקורת בונה לתקן את הטעון תיקון ומעל לכל להפסיק להתלהם ולהשתלח. כפי שכבר יצא לי לומר בעבר, מערכת המשפט אינה פרה קדושה אבל גם פרה שאינה קדושה אין שום צורך לשחוט.
