יתמוטטו בגלל ההיטל?

הכרעת ביהמ"ש העליון לפיה קיימת חבות בהיטל עובדים זרים גם בגין העסקת מסתננים שהגיעו לישראל מסודן ואריתריאה, עומדת להביא חברות רבות לסף קריסה כספית וחדלות פירעון. זאת, אלא אם רשות המיסים תפעל בהתאם להמלצת ביהמ"ש בהגינות ראויה בהקשר לגבייה רטרואקטיבית בגין חבות זו.

בית המשפט העליון קבע (12.9.17) קבע, כי מעסיק אשר העסיק עובדים מסודן ומאריתריאה אשר נכנסו לישראל שלא כדין, חייב בהיטל עובדים זרים, אך היה יכול לתת לעובדיו נקודות זיכוי ממס, לפחות עד 31.12.2014 בהתאם לתקנות נקודות זיכוי לתושב חוץ. נוכח התרשמותו לפיה קיימת "עמימות מצבית" המאפיינת עובדים אלו, החליט בית המשפט במהלך הדיונים בערעורים שהוגשו בסוגיה זו, לתת לרשות המיסים שהות לשקול פתרון מוסכם.

ביוני השנה הגישה רשות המיסים את עמדתה, לפיה אין הצדקה לחדול מגבייתו של ההיטל בגין העסקת עובדים יוצאי סודן ואריתריאה. אולם, באשר לנקודות הזיכוי, רשות המיסים הודיעה על שינוי מדיניותה באופן שיקל על העובדים. במסגרת זו הוחלט לזכות עובדים אלה בנקודות זיכוי מכוח כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), בכפוף לתנאים הבאים:

• על המעסיקים להוכיח, כי התשלומים בגין נקודות הזיכוי אכן הגיעו לידי העובדים בפועל, לאחר ניכוי מס במקור.

• העובד אינו מחזיק ברישיון שהייה שבו נכתב במפורש ש"אינו רשאי לעבוד", או ברישיון אשר מכיל הגבלה גאוגרפית, הניתנים למי ששוחרר במרכז השהייה חולות ולגביהם נאכף איסור אי-ההעסקה.

• אין מדובר במי שניתנה לגביו הוראת שהייה במתקן חולות, שממילא אינו רשאי לעבוד.

עמדת רשות המיסים בעניין נקודות הזיכוי מתייחסת לתקופה שעד 31.12.2014, מועד כניסתן לתוקף של תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), אשר מצמצמות את הזכות לנקודות זיכוי לתושב חוץ, למעט לעובדים זרים המועסקים על-פי היתר בתחום הסיעוד.

הקושי הוא בלשון החוק

בית המשפט קבע, כי הקושי הוא בלשונו הרחבה של חוק עובדים זרים, המגדירה "עובד זר" כמי "שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". אין התייחסות מפורשת בחוק לעובדים יוצאי סודן ואריתריאה. על פניו משתמע, כי אלה נמנים על קבוצת העובדים הזרים, שכן אינם במובהק אזרחי ישראל או תושביה, אלא מסתננים המחזיקים ברישיונות שהייה זמניים. אולם, נוכח "העמימות המצבית" השוררת ביחס לעובדים אלו, לא מן הנמנע, כי יכולה להיות גם פרשנות לשונית אחרת לגביהם.

בית המשפט התייחס לטענה לפיה גביית ההיטל בגין העסקתם של עובדים יוצאי סודן ואריתריאה מנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי, ובפרט לאיסור בדבר הפלייתם של פליטים בתחומי המס והעבודה. הוא קבע, כי אף אם עובדים אלו היו מוכרים כפליטים, קיים ספק האם החיוב בהיטל עולה כדי הפרתם של האיסורים הקבועים במשפט הבינלאומי כנגד אפלייתם. זאת, כיוון שעסקינן בהוראה אשר נוגעת למישור היחסים שבין רשויות המס לפליטים עצמם, ואילו ההיטל מוטל על המעסיקים, במיוחד לאור העובדה שאין "לגלגל" את התשלום על העובדים.

בית המשפט קבע, כי לא ידון בטענות נגד התנהלותה של המדינה סביב בדיקתן של בקשות מקלט, מאחר שעל טענות כאלו להיות נדונות במסגרות משפטיות רלוונטיות, הגם שבאופן עקרוני פתוחה הדלת לתקיפת החלטות מינהליות אגב בירורם של סכסוכים אזרחיים. תקיפה כזו צריכה להיעשות על-ידי העובד עצמו, ולא על-ידי המעסיק.

ביחס לנקודות הזיכוי קבע בית המשפט, כי מקובלים עליו התנאים אשר הוצבו בהודעת הרשות לצורך הכרה בזכאות לנקודות, בלי להיכנס להכרעה שיפוטית ספציפית לגביהם. אולם, אין הרשות אמורה לנהוג בדקדקנות יתר בנוגע לשני התנאים האחרונים, שהם פרוצדוראליים במהותם.

מעסיקים חוששים מקריסה

בית המשפט קרא קריאה גדולה לרשות המיסים, לפעול באופן הוגן ובאמצעות מדיניות מיסוי מובחנת כלפי המעסיקים שהעסיקו את העובדים. זאת, נוכח מעמדם של עובדים אלו כמסתננים "מנועי הרחקה", נסיבות שהותם הייחודיות בארץ ולאור העובדה שיש להם יותר מן התושבות מאשר עמיתיהם העובדים הזרים החוקיים.

לאור העמימות המצבית, מעמדם הייחודי של העובדים, והחשש מכך שההיטל כולו או חלקו, בתוספת קנסות או ריבית, עלול להיות "מגולגל" לעובדים, למרות האיסור בחוק, קרא בית המשפט לרשות המיסים לפעול בתום לב בהטלת היטלים בדיעבד והוספת קנסות וריבית אליהם.

בעקבות פסק הדין זה, הגיעו כבר למשרדנו פניות רבות מעסיקים, אשר פסק הדין עלול להביא אותם לחדלות פירעון, פשיטת רגל או פירוק. כולם רוצים להתחיל בדף חדש בנושא תשלום ההיטל מעתה ואילך. החשש הוא גם מהעברת הפעילות מחברה אחת לחברה אחרת, שהיא חוקית כשלעצמה, אך תוך סיכון בהרמת מסך והטלת החיוב על החברה החדשה, תוך שימוש בסעיף 119א לפקודה או שימוש בסעיף 86 לפקודה. זאת, למרות תורת האישיות המשפטית הנפרדת ולמרות שבחברה החדשה ישולמו כל המיסים לרבות ההיטל כנדרש.

ברור, כי לרשות המיסים יש קושי עם חיוב שייעשה באופן פרוספקטיבי בלבד, אך נראה שבעניין זה במיוחד, כך נכון וצריך לפעול בהמלצת בית המשפט העליון, ובטרם תיגרם פגיעה קשה לענפי תעסוקה רבים במשק התלויים בהעסקת אותם עובדים זרים, לרבות ענפי התיירות, התעשיה, הבנייה והמסחר והשירותים.