ישנה בארץ רשת חנויות בשם "
נגב קרמיקה". רשת מאוד רווחית, שצברה מוניטין רב בזכות ההון האנושי העובד, שהגיר זיעתו במפעל "נגב קרמיקה" בעיירה אחת בנגב, הנושאת את השם ירוחם. לפני מספר חודשים בעלי הרשת "נגב קרמיקה" החליטו למכור את הרשת, והבעלות עברה לידיה של חברת הון אחרת.
ובחברת הון ישנה בכירות להון - לשטרות הכסף - ולא להון האנושי. הרשת "נגב קרמיקה" היא רווחית. אך ההון מבקש לעשותה עוד יותר רווחית. רווחיות היתר תתאפשר על-ידי סגירת המפעל בנגב המייצר את מוצרי הדגל של הרשת.
סגירת המפעל בנגב היא חלק מהתוכנית לייבא מוצרים מסין או מכל מקום אחר במזרח, שם עלות העבודה נמדדת בסנטים לעובד. בלשון פשוטה ניתן לקנות את המוצרים הנמכרים ברשת "נגב קרמיקה" במחירי רצפה במזרח, ולכן המוצא שבחרו בעלי החברה החדשה הוא בזריקה לכל הרוחות את ההון האנושי היקר, שעבד עשרים ושלושים שנה בעיירה ירוחם בנגב. שם לא מצפה לעובד אלטרנטיבה אחרת למציאת מקום עבודה. האלטרנטיבה הכמעט בלעדית השמורה לכל פועל שקיבל הודעת פיטורים בירוחם היא האבטלה.
הרשת בבעלות החדשה תשמור על השם בו המילה "הנגב" מככבת. הרשת תשמור על השם שצבר מוניטין של איכות טובה בזכות מסירותם של פועלים מהנגב, שהגירו את זעתם בכל גוש אבן ובכל אריח שיצא משערי המפעל בירוחם.
בימים אלו שחומה של בריוני כוח אדם שומרים על שערי המפעל ומונעים מהפועלים להיכנס למקום עבודתם, יוצאות יום יום מכוניות עמוסות במוצרי המפעל. שודדים את המוצרים שייצרו עובדים בעמל כפיים, מוכנים להפקירם רק כדי שהרשת תמשיך לפעול עם סחורה זולה מהמזרח הרחוק תחת השם "נגב קרמיקה".
לא נגב ולא נעליים, רק קפיטליזם חזירי, שאינו רואה מס"מ אחד את ההון האנושי היקר של העיירה ירוחם. ופנייה לראש ממשלת ישראל. כשאתה דיברת בכנסת על "חמוצים", בוודאי לא ראית לנגד עיניך את החמוצים שקיבלו הודעות פיטורים בירוחם.
אתה, ראש הממשלה, שקיבלת את קולותיהם של מרבית העובדים בירוחם, אתה הוא זה שרחוק מכאבם, והוא בכלל לא על סדר היום שלך.
לא תשדוד 
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
