ראוותנות מבחילה של חברת "עמידר"

כלואה בבית חולים לחולי רוח מצאה עצמה דיירת אחת בחברת "עמידר" בעיר חולון, שהביעה בשיחת טלפון את מורת רוחה בפני פקידה בחברה בטון "מאד לא תרבותי".
מתוך סערת נפש וכאב לנוכח העזובה של בניין, שאינו ראוי למגורי אדם, נאמרו על-ידי הדיירת מילים, כמו: עדיף לא לחיות מאשר לגור בעזובה של בניין מגורים כה מוזנח.

במקום לשלוח את השרברבים - שיתקנו צנרת מחלידה ומנוקבת בבניין, ואיתם חשמלאים שיצילו עוברים ושבים מחוטי חשמל גלויים וגם טייחים וסיידים, שייתנו טיפות של חן לבניין הדהוי והחבוט - שלחו שני שוטרים כדי להביא את הדיירת המתלוננת לבית חולים לחולי רוח. טוב שבזכות פעילותם של פעילים חברתיים שוחררה הדיירת מיד.

במקום לטפל במצוקת כל דיירי הבניין המוזנח, שדיירת אחת נסערת הייתה שליחתו, נדרשה אותה דיירת להתייצב למחרת שחרורה מבית החולים בפני וועדה פסיכיאטרית.
חברה, שמחליטה להוציא 12 מיליון שקל על פרסום, אין לה פרומיל שקלים מאותו תקציב לשפץ בניין של הדיור הציבורי בחולון.

מצער, שחברת "עמידר" לא השכילה להבין, שדיירי הדיור הציבורי אינם זקוקים לסרטונים, שהפיקו חברות פרסום. אף לא אחד מהדיירים בבניין הדולף, המוזנח והמרופט בחולון זקוק לשטחי הפרסום שרכשה עמידר במיליוני שקלים.

אף לא אחד מדיירי הדיור הציבורי בבניין, שאינו ראוי למגורי אדם בעיר חולון, זקוק לפרסום הצעקני בכל כלי התקשורת, הוא זקוק לאוזן קשבת, לדאגה לבניין שבאחריות חברת "עמידר".

מצער, שחברת עמידר לא השכילה להבין, שזה טבעי שאדם נסער יבטא את מצוקתו ואת סערת נפשו לא תמיד במילים מעודנות ונעימות לאוזן. חבל מאד, שחברת עמידר לא מצאה לנכון להתנצל בפני אותה דיירת, שמצאה עצמה במשך יממה שלמה בטיפולם של שוטרי משטרת ישראל, שהובילו אותה אחר כבוד לבית החולים לחולי רוח.

תגובתה של חברת "עמידר" למצוקת הדיירת, שהייתה גם הקול השפוי של כל דיירי הבניין, היא מבחילה ומצמררת.

מול קול שפוי ונסער קמעה של דיירת אחת בדיור הציבורי בחברת "עמידר", התגובה של חברת "עמידר" הייתה לא שפויה, גסת רוח ובוטה.