מהו מקור כוחה של העמותה לאיכות השלטון? ואין ספק שיש לה כוח, או לפחות היה לה כוח. ובכן, מהלכיה של העמותה לאורך השנים בבתי המשפט השפיעו השפעה ניכרת על החיים הציבוריים בישראל. ועיקר כוחה של התנועה נעוץ בעוצמתם של בתי המשפט, עוצמה הנובעת מתוקף אותה חוקה חצי חוקה שנחקקה כאן, ואשר מכוחם משנה בית המשפט את יסודות הבריאה, מכוחם הוא מכופף את ידי הכנסת, ומכוחם הוא מכופף את ידי הממשלה אף בתחומים שאסור היה לו לטעמם של רבים להתקרב אליהם.
ומה כתוב בחוק היסוד הראשי והמרכזי שלנו, חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו? ובכן כתוב שם בין היתר"
- מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו, כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
- שמירה על החיים הגוף והכבוד: אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
- הגנה על החיים, הגוף והכבוד: כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו.
ואת החוק הזה חייבים כולם לקיים, פרטים, תאגידים, גורמי שלטון. כולם, כולם, כולם, אין שחרורים ואין קיזוזים, איש לא נמצא כאן מעל לחוק, בלי כל קשר לצבע השיער שלו ולתפקיד אותו הוא ממלא בעמותה זו או אחרת.
"להגן על כבוד האדם... אין פוגעים בכבודו של אדם... כל אדם זכאי להגנה על כבודו...." ושאלו כבר חכמים, ומה עם
חופש הביטוי? והרי לכל זכות מוגנת יש זכות מוגנת אחרת המתנגשת עמה, ואותה זכות ייתכן שהייתה מעוגנת בחוק שקדם לחקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לדוגמה הזכות לחופש ביטוי אשר הוכרה עוד בשנות -במשפט קול העם. ולשאלה הקשה הזו של התנגשות ערכים נתן בית המשפט תשובה בעזרת ארגז כלים באמצעותו ניתן לשפוט מהו איזון הערכים האופטימאלי, או ליתר דיוק מהו איזון הערכים הפסול באורח קיצוני.
והכלים האלה קיבלו אף ביטוי בפסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והם מרוכזים במאמריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס
אהרן ברק, באמרו שהגבלת זכות חוקתית היא כדין רק אם היא נעשית על-פי תנאי המידתיות. כלומר, אם מתקיימים בה ארבעה תנאים: היא נעשית לתכלית ראויה האמצעי שננקט קשור באופן רציונלי להגשמת המטרה, אין אמצעי חלופי המגשים את המטרה תוך הגבלה פחותה של הזכות החוקתית, ומתקיים יחס ראוי בין התועלת שבהגשמת המטרה לבין עוצמת ההגבלה של הזכות החוקתית.
וכמה שאני מנסה לסתום את האוזניים ולא לשמוע את דברי הבלע שהשמיע יו"ר העמותה לאיכות השלטון, אינני מוצא כל קשר בין דבריו לבין יכולת מינימאלית להגן על דבריו על-פי הכללים לעיל, וחושבני שלא יימצא שופט אחד בכל העולם שיגן על דברים אלה, על-אף חופש הביטוי.
ומכאן שגדול המגינים לכאורה על החוק, גדול המגינים לכאורה על שלטון החוק, מזלזל זלזול ניכר בחובתו לשמור על כבודם של אחרים ובכך הוא יורק ללא ספק לבאר ממנה הוא שותה.
ואת התוצאות כולנו רואים באותן כיכרות עם גיליוטינות ומיצגים רוויי שנאה עצמית. אם בארזים...
