ההימור הכושל של החייב

דמיינו לעצמכם מצב שבו פושט רגל שחייב כספים לנושים רבים, ושחובותיו עומדים על יותר מ-30 מיליון שקל, נוסע לחו"ל ומבלה בקזינו. האם הדבר מתקבל על הדעת? ובכן, כמו שההיגיון הברור מורה, גם בית המשפט המחוזי בתל אביב מצא בסיטואציה הזו פגם מובנה.

חייב זה החייב במקרה הנ"ל צבר חובות גבוהים במיוחד, כאשר חברה בבעלותו שעסקה בהשקעות נדל"ן במזרח אירופה קרסה ומונה לה מפרק. לאחר הנפילה הכלכלית, החייב התקבל לעבודה בחברה העוסקת בהשקעות נדל"ן בבולגריה תמורת -1,000 אירו בחודש. במסגרת עבודתו, החברה מימנה את נסיעותיו התכופות לחו"ל, והכל בתיאום עם הנאמן של תיק פשיטת הרגל.

עם זאת, בשלב מסוים התגלה לנאמן, כי החייב מבלה בחו"ל בשעות הפנאי בבית קזינו. שם, נטען, הוא מהמר בסכומים לא מבוטלים. בעקבות הדברים, הנאמן סירב לבטל את עיכוב היציאה מהארץ של החייב, והסביר לאחרון, כי זהו "חוסר תום לב בהליך וניצול לרעה של ההיתר שניתן לו".

החייב פנה לבית המשפט וניסה לשנות את רוע הגזרה, אך השופטת איריס לושי-עבודי השיבה ידו ריקם. זאת תוך שהיא מקבלת את עמדת הנאמן לכך שההימורים - בין אם בסכומים קטנים ובין אם בסכומים בלתי מבוטלים - אינם ראויים לפושט רגל. גם כאשר הוא בישראל, וביתר שאת כאשר הוא בחו"ל, שם לא ניתן לעקוב אחר כל צעד וצעד שלו. כידוע, במסגרת הליכי פשיטת רגל, בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאה מהארץ של החייב עד לסיום ההליך (סעיף 57א' לפקודת פשיטת הרגל). בפועל בתי המשפט נוהגים לעכב את יציאתם של חייבים כבר למן מתן צו הכינוס.

בנוגע להתנהלות הכלכלית הנורמטיבית של חייבים בהליכי פשיטת רגל, בית המשפט הזכיר לחייב את האמור במפורש בסעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל, סעיף העוסק ב"תשלומים עתיים ודין הכנסה של פושט רגל". לפי סעיף זה, לצד קביעת תשלומים עתיים לקופת הכינוס, ניתן לאפשר לחייב סכומים למחייתו או למחייתם של התלויים בו. נכון, הסעיף לא קובע שהחייב הוא "עבד של הנושים" וברור שגם לאדם שהגיע לחדלות פירעון יש לאפשר צרכי מינימום למחייתו. עם זאת, הימורים בקזינו אינם "צרכי מינימום למחייה".

"לא מצאתי לקבל כי יש לראות בהימורים בבתי קזינו כפעילות פנאי של החייב", כתבה השופטת לושי-עבודי והדגישה: "מדובר בהתנהגות פזרנית, חסרת אחריות אשר הינה בבחינת מותרות, והיא מהווה התנהלות בחוסר תום לב בהליך". אין להשלים עם מצב שבו חייב מוציא כספים לצרכי הימורים כאשר הוא מצוי תחת הליכי פשיטת רגל ומצופה ממנו לפעול רק בהתאם להוצאות הכרחיות שאושרו, וכפי ש"מתחייב ממעמדו כפושט רגל". השופטת אף ציינה - מעבר להחלטה - שייתכן כי התנהלות החייב, ככל שסכומי ההימורים היו "לא מבוטלים" (כטענת הנאמן), מצדיקה את חשיפת המידע וייתכן שאף את העלאת סכום צו התשלומים.

השופטת ציינה, כי ההימורים אינם שקופים. דהיינו: כשהחייב מפסיד בקזינו - הוא למעשה מפסיד את כספי הנושים; ואם הוא מרוויח - הוא היחיד הנהנה מכך. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הבקשה לביטול עיכוב היציאה מהארץ.

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם לצאת לדרך כלכלית חדשה. קרי: דרך כלכלית שתאפשר מצד אחד לכנס את נכסיהם ולחלק אותם באופן יחסי בין הנושים, ומצד שני תוביל את החייב לדף כלכלי נקי. תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל הוא אלמנט קריטי וכך גם התנהלותו. כאשר החייב מבזבז את כספיו בהימורים, אל לו להתפלא שיהיו לדבר השלכות כנגדו.

החלטה זו היא נורת אזהרה חשובה. חייבים אשר פוגעים בהליכי פשיטת הרגל, לא מסבים נזק רק לעצמם ולנושים הרובצים לפתחם. יש במעשים האלה כדי לפגוע בכל החייבים והנושים בישראל, שכן הדברים חותרים תחת התכליות העמוקות ביותר של המושג "הסדר חובות". אווירה פרועה של חייבים המתנהלים בפזרנות ולא בתום לב עלולה לגרום להקשחת התנאים בפשיטת הרגל - הן מצד הפסיקה והן מצד המחוקק - ולפגוע בסופו של היום בחייבים תמי לב הזקוקים לפקודת פשיטת הרגל כקרש הצלה אחרון.