תמצית העובדותהעותרת היא אזרחית אוקראינה ואינה יהודיה. אמה נישאה באוקראינה לאדם שהוא יהודי (להלן - אלכסנדר), ואין חולק שהוא אינו אביה הביולוגי של העותרת. עם הנישואין, ביקש אלכסנדר מרשויות הרישום האוקראיניות להירשם כאביה של העותרת, לפי בקשת אמה, שהיתה מעוניינת כי ישאו אותו שם משפחה. בהתאם לכך הוצאה תעודת אבהות, והוא נרשם כאביה של העותרת גם בתעודת הלידה שלה.
אלכסנדר ואם העותרת נפרדו. אלכסנדר עלה לישראל בשנת 1997. בשאלון שמילא טרם העלייה לא ציין את העותרת כבתו. בשנת 2002 הגיעה העותרת לארץ באמצעות אשרת תייר. במהלך שהותה כאן, הגישה בקשה לשינוי מעמדה ולקבלת מעמד של עולה, מכוח סעיף 4א לחוק השבות. לביסוס טענתה צירפה העותרת תעודה, לפיה אלכסנדר הכיר באבהותו לגביה, וכן תעודת לידה מתאריך זה, אשר הוצאה על בסיס ההכרה באבהות.
השאלה העומדת להכרעה הינה פירוש הדיבור "ילד" בסעיף 4א(א) לחוק השבות: האם המושג "ילד" פורש עצמו על כל מי שרשום כבנו של יהודי, גם כאשר רישום זה אינו תואם את מצב הדברים לאשורו (מבחינה ביולוגית) ומבלי שהתקיים הליך משפטי של אימוץ.
העתירה נדחית
נקבע - טענת העותרת, כי יש להחשיב אותה כמי שאומצה על-ידי אלכסנדר, אינה יכולה לעמוד, שכן רישומו כאביה של העותרת נעשה בהסתמך על הצהרת אבהות, ולא על יסוד הליך משפטי של אימוץ. חוות הדעת של המומחית אינה תומכת בטענת העותרת, כי תעודת האבהות, כמוה כתעודה רשמית של אימוץ. נמצא שהעותרת לא הציגה כל ביסוס לטענתה, כי על-פי הדין האוקראיני היא בתו המאומצת של אלכסנדר.
נקבע - לאור המסקנה, כי העותרת לא אומצה על-ידי אלכסנדר, אין די בקיומה של תעודת אבהות (ותעודת לידה שנרשמה על פיה) מארץ המקור, בה מצוין כי אביה של מבקשת השבות הינו יהודי, כדי לקיים את תנאי סעיף 4א לחוק השבות, ורשאי המשיב להתחשב גם בידיעות נוספות, שבאו לו מבדיקותיו, ומהן עולה, כי בפועל המבקשת אינה "ילדו" של יהודי, באשר הוא אינו אביה הביולוגי, ואף לא אביה-מאמצה.
נקבע - עוסקים אנו בסמכות חשובה ונכבדה, שעניינה מתן מעמד מכוח חוק השבות. מעמד זה מעניק את המפתח לכניסה לישראל ולרכישת אזרחות בה. מכאן הגישה כי בבחינת התקיימות התנאים לצורך שבות, על רמת הפיקוח להיות הדוקה יותר, ומידת הראיות הנדרשת צריכה להיות גבוהה יותר מרמת הבדיקה לצורך רישום במרשם האוכלוסין. בנסיבות דנן, החלטת המשיב לברר את הנושא, ומסקנתו, שבפועל רישום האבהות אינו משקף את המציאות, לא היו בלתי סבירות.
נקבע - רישום בתעודת אבהות, שאינו מבוסס על קשר הורות אמיתי, אלא נועד מלכתחילה לצרכים אחרים של הנוגעים בדבר, לא יניב תוצאה של רכישת מעמד מכוח שבות. סעיף 4א נועד לסלול דרך לקבלת מעמד בישראל אך ורק לילד "אמיתי" של יהודי. הענקת מעמד מכוח שבות לאדם, שאינו בן משפחה אמיתי של יהודי - גם אם מחזיק הוא ברישום פורמלי כזה - אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק.
