מאליעזר בן יהודה לאיימן עודה

בגיליון "הצבי", שיצא לאור ב-ט"ו בכסלו תרנ"ד 24 בנובמבר 1893, בעריכת אליעזר בן יהודה התפרסם מאמר של נפתלי הירץ יונס, חתנו של בן יהודה, לכבוד חג החנוכה תוך הבלטת מגמות חברתיות במרד החשמונאים. המאמר הסתיים באמירה מליצית, כי חשוב מאוד "לאסוף חיל, ללכת קדימה, קדימה-קדימה...".

בבית ר' שמואל סלנט נרקמה מזימה של מתנגדי בן יהודה, שבאו לפקיד הטורקי, הממונה על ענייני ההשכלה והדפוס, עם תרגום מסורס של המאמר בעיתון "הצבי", כשהוא מפורש כהסתה של עיתון בעריכת בן יהודה למרד של טרוריסט ופורע חוק נגד השולטן. נטלו משפט אחד ממאמר, שהמעיט בערכו של הנס, והצביעו עליו כהסתה למרד אלים נגד טורקיה. השורה המליצית "לאסוף חיל, ללכת קדימה..." פורשה קריאה לטרור ולמרי נגד השלטון הטורקי. בדיוק כמו שנורית קורן, סגנית יו"ר הכנסת מפרשת אמירה של איימן עודה, "שחיילים אינם צריכים להיות בשטחים הכבושים" כתמיכה שלו ברצח אזרחים. זאת למרות שהוא חוזר ודורש מעל כל במה להוציא את האזרחים ממעגל האימה.

חיים באר בספרו "קשר לאחד" כותב: "למחרת הוזמן בן יהודה אל הפקיד, וכל הסבריו, שאין כוונה מדינית במאמר ... לא הועילו. בן יהודה נאסר כמורד במלכות ונחבש בבית האסורים..." ( שם, עמ' 231). הוא נידון לשנת מאסר ועיתון "הצבי" נסגר. בן יהודה שוחרר בלחץ הברון רוטשילד. אחרי ארבעה חודשים וחצי, כשניסה בן יהודה לפתוח שנית את העיתון זה כבר היה מעל כוחותיו של אדם מותש על-ידי אויביו וגם חולה בשחפת להתמודד עם שלל הקשיים, שהערימו עליו השלטונות הטורקיים. לכן הוא נסוג מהעבודה העיתונאית, שהיה בה גם עשייה פוליטית. עד סוף ימיו הוא "נשתקע יותר ויותר במלאכת חיבור המילון הגדול של השפה העברית", זאת "כי לא היה בעיסוק בענייני הלשון פסול בעיני השלטונות" (שם, עמ' 231).

מידע מוטעה הביא לגל הסתה עכור נגד בן יהודה. פירוש זדוני מכוון הביא לגל הסתה נגדו. זה המקרה, כשנוטלים הזמנה, שניתנה על-ידי שגרירות רוסית ועל-ידי קונסולים רוסיים לאיימן עודה והופכים את ההיענות להזמנה כתמיכה בכנס של מארגני טרור.

מידע מוטעה שהונפק בזדון גרם לגל הסתה מכוער נגד אליעזר בן יהודה. זה המקרה שמידע מוטעה שהונפק בזדון הביא לגל הסתה נגד חבר הכנסת איימן עודה. יוזמי כינוס הידידות רוסית פלשתינית, הם אלו שרצו לארח את איימן עודה וגם רצו שיישא את דברו בהתכנסות. יוזמי המידע המוטעה העלימו בזדון את היות השגרירות הרוסית היוזמת, המארגנת והמזמינה, והפכו את איימן עודה, כמי שנטל חלק בהתכנסות, שיוזמיה היו אנשי טרור.

דה-לגיטימציה

כשיו"ר הכנסת מקבל מידע מוטעה ומסית נגד נבחר ציבור, יש לצפות שיתנצל לאחר שהתברר לו, כי דבריו הושמעו על סמך מידע מוטעה. לצערי, צפיתי לשווא. יו"ר הרשימה המשותפת יהודית-ערבית נענה להזמנת שגרירות רוסית והופיע במלון "אמבסדור" כמוזמן על-ידי השגריר באירוע, שנועד לציין אירוע "ידידות פלשתינית רוסית". היה מי ש"החליט", שהדיפלומטים המארגנים כנס של ידידות, ארגנו אירוע תמיכה ברצח יהודים. מיד מיהר חבר הכנסת יואב קיש לכנות את איימן עודה "תומך טרור ומתנגד למדינה". סגנית יו"ר הכנסת הצהירה, ש"היא תפעל ליישם את חוק ההדחה נגד יו"ר הרשימה המשותפת יהודית-ערבית, כשהיא מפרשת את דבריו ברדיו "כי חיילי צה"ל לא צריכים להיות בשטחים" כתמיכה שלו ברצח יהודים ובטרור כשבא לכנס בירושלים, שהמשטרה מנעה את קיומו.

מצער, שיו"ר הכנסת, אדם שקול המודד את מילותיו ורחוק מלהשתוות לצלילי סולם אורן חזן, נהג כמו נאווה בוקר ויואב קיש, כשיצא בהצהרה, "כי בכוונתי להגיש תלונה לוועדת האתיקה נגד איימן עודה לאחר שהשתתף בכנס של ארגוני טרור".

מצער, שלא הוצגה בפני יושב-ראש הכנסת העובדה, שחבר הכנסת הוזמן על-ידי שגרירות רוסיה ועל-ידי קונסולים של רוסיה בירושלים המזרחית וירושלים המערבית. על סמך מידע מוטעה יצא יו"ר הכנסת בהצהרה מסיתה, שזה היה כנס של טרור, ולכן "לא ייתכן שנבחר ציבור בישראל... מייצג בפועל ארגוני טרור".

בחודש נובמבר 1893 לא הרחק מהמלון, אליו הגיע איימן עודה, הוצג בן יהודה כתומך במבצעי טרור נגד המדינה. בחודש יוני 2018 הוצג איימן עודה כתומך במבצעי טרור נגד המדינה.

עם כל ההבדלים בתקופות ובאפיוני השלטונות, המשותף הוא בזדוניות העלילה ובהיות המעלילים מודעים לכך, שבדרך העלילה והסתה הם מבקשים ליצור דה-לגיטימציה. באותם ימים ביקשו דה-לגיטימציה לאליעזר בן יהודה, ובאלו הימים לאיימן עודה.