מספיק עם הצביעות הזאת!
אנחנו מדינת ישראבלוף - מהמובילות בתחום. המעשים המיוחסים ל
שרה נתניהו נמצאים בליבת הישראבלוף.
שוב, די עם הצביעות!
מאשימים אותה במירמה בנסיבות מחמירות. אללה יסתור.
באמת עכשיו אני נזכר שפעם ראיתי את שרה נתניהו עומדת בקרן רחוב ומוכרת חמגשיות גנובות בחצי מחיר.
אתה רואה את ארשת הפנים הכאילו רצינית של הכתבים לענייני משפט שלועסים ציטוטים מתומללים ממעללי שרה נתניהו, ואתה כבר מבין שפחימה חישמל אותם כהוגן.
העיתונאים כבר מכורים לריגוש הזה ששמו שרה נתניהו.
איך הגענו לטירוף הזה? התשובה ברורה: האישיות המורכבת של שרה נתניהו.
אנחנו מומחים בלהתנפל על אנשים שהם לא אנחנו. זה עוד מגן הילדים.
אנחנו אנשים נאורים. אנחנו נסבול ונכיל ונחבק כל מצורע - בתנאי שהוא אחד מאנחנו.
אבל את שרה נתניהו, בשל אישיותה המורכבת, אנחנו נשליך לכלבים ללא טיפת חמלה.
וכבר קבע השופט חשין בהקשר אחר (בג"ץ 5364/94):
"דרכו של המשפט היא דרכה של הגיליוטינה: חיתוך חד, קביעה נחרצת, הכרעה לכאן או לכאן, זכאי וחייב, טוב ורע, שחור ולבן, צד זוכה וצד מפסיד. אם זה טיבו של התהליך, ממילא לא נכניס למכונת המשפט אלא נושאים שניתן וראוי להכריע בהם כך בדרך נחרצת. ואילו נושאים שיש לעגלם, להתפשר בהם, לחיות על דרך ויתורים ובשיטה של תן-וקח, נשאיר אותם להכרעתן של מערכות נורמאטיביות אחרות".
שומרי הסף לא השגיחו על ההוצאות של בני הזוג נתניהו 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
