כדאי שוורשה תדע <br>

אני קורא בקורת רוח ממתינה את דבריו של בנימין נתניהו בישיבת הממשלה בה אמר כי הוא ער לביקורת על ההצהרה המשותפת עם ראש ממשלת פולין, הוא קשוב לה ויביא אותה לכלל ביטוי. לא אמר איך, לא אמר מה, אבל אמר מה שאמר, וכיוון שאני מאמין כי אין לו מוצא אלא לשנות את הטעון שינוי בהצהרה, אני מאמין לו וממתין.

בתוך כך אורשה לומר דבר על עניין ממשלת פולין הגולה.

היא לא הייתה הממשלה הגולה היחידה. גם לצרפת הייתה ממשלה גולה בראשה עמד דה-גול. בוישי ישב המרשל פטן, ובעיניו ובעיני מיליוני צרפתים גם באזור הכבוש וגם בדרומה של צרפת עד שגם היא הפכה לכבושה גם הלכה וגם למעשה בנובמבר 1942 הוא היה צרפת. בלונדון ישב דה גול ובעיניו ובעיני מיליונים של צרפתים שלא איבדו תקוות תחיה לאומית, הוא היה צרפת. בקיץ 44 לאורך שאנז אליזה הריעה לו כל צרפת.

בצרפת של וישי בוצעו פשעים נוראים נגד יהודים. חוקקו חוקים שהיו ארסיים לא פחות, יש אומרים יותר, מחוקי נירנברג. היו מחנות ריכוז. דראנסי. גורס, ריווזאלט ועוד. בשטוטהוף היה תא גז. האצטדיון "ואל ד'יוו" היה לסמל לשמצה רצחנית נוראה. אבל אחרי המלחמה, התכחשה צרפת הנבנית לאחריותה לכל מה שאירע בימי הכיבוש. הטענה הייתה כי וישי לא הייתה צרפת. דה גול היה צרפת. הנשיא ז'אק שיראק לא היה מוכן לחיות עם הפייק המוסרי הזה. בסמכותו כנשיאה של צרפת האחת, קיבל על עצמו אחריות לכל מה שעוללה צרפת בימי מלחמת העולם השנייה. הייתה צרפת אחת, לטוב ולמוטב.

בשנת 2006 עשיתי בפריז עם הפרופסור ראובן פויירשטיין נוחו עדן. בהשראתו של מי שהיה אז רבה הראשי של צרפת הרב סיטרוק עליו השלום, התקבלנו לראיון פרטי ואישי בארמון האליזה. על הפרק עמדה האפשרות לאמץ את שיטת פויירשטיין במערכת החינוך הצרפתית כולה. הנשיא פינה שעתיים מזמנו באותו יום ראשון.

נתבקשתי לפתוח את השיחה. אמרתי לו, יסלח לי הנשיא, בטרם אומר דברים על פרופסור פויירשטיין ועל שיטתו המהפכנית ועל הברכה שבה תתברך מערכת החינוך בארצך אם תאמץ את שיטתו, אורשה לומר בטזניך דברים אישיים לחלוטין. אני ילד מלחמה. אני ואמי ואבי ואחי נאסרנו על-ידי כוחות וישי. הושלכנו למחנה בברנס. לאחר שברחנו חיינו כצרפתים במרסיי. אבי הוסגר על-ידי אנשי וישי. נשלח לדראנסי. משם לאושביץ. משם לא חזר. אמי הייתה אסירה בבית סוהר באנמאס. אחי ואני היינו בבית מנזר. בארבעים ושלש גנבנו את הגבול לשווייץ. הרשה לי לומר לך, כי אני מודה לך אישית, גם בשם כל יקיריי שהנם ושאינם, על שהיית לנשיא הראשון, היחיד, האחד, שהכיר בעובדה כי צרפת שחטאה חטא נורא כל כך ליהודים היא הצרפת שאתה עומד בראשה ואתה מורה לילדי בתי הספר שבה להתמודד עם הפרק האפל הזה בארצם האהובה.

סהדי במרומים. הרב רפי פויירשטיין שהיה שם, יעיד גם הוא. שירק לא הסיר עיניו ממני בדברי. אחרי שאמרתי מה שאמרתי, שתק. עיניו הו לחות. הוא לא אמר 'אני מודה לך' או איזה מין דבר תודה אחר. הביט בי. רק ראשו הנהן קלות. ובזויות עיניו נקוותה דמעה.

כדאי שבוורשה ידעו זאת.