ויעש לו לשכה גדולה - גדולה על מי?

יש להניח שרובכם שמעתם, ולו בחטף, על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין - בחינה מכשילה, איומה, ובלתי-פתירה, אותה עברו במועד יוני האחרון 12% בלבד מהנבחנים. הנתון ההזוי הזה הוא תוצר ישיר (ומוצהר) של מדיניות דרקונית שמנהיגה לשכת עורכי הדין כלפי המתמחים החוסים תחת כנפיה - אלה המעותדים להיכנס בשעריה כחברים לאחר השלמת תואר אקדמי במשפטים, סיום תקופת התמחות ("סטאז"), ועמידה בבחינת הלשכה. הלשכה נוקטת במדיניות זו באמתלות שונות ומשונות של "הצפת המקצוע" ו"סרסור" תארי משפטים מצידם של ראשי הפקולטות למשפטים במכללות.

בימים אלה מתנהל מאבק רב-חזיתי לתיקון העוול הנורא של סגירת שערי מקצוע עריכת הדין, הלכה למעשה, בפני חברים חדשים. סגירת שערי המקצוע שמהווה פגיעה גסה בחירויות הפרט של חופש העיסוק וכבוד האדם. בהשוואה לסטנדרט שנדרש בבחינות עבר שהתקיימו לפני כהונת יו"ר הלשכה הנוכחי עו"ד אפי נוה ניתן, אלפי המוכשלים בבבחינות האחרונות, ראויים אף יותר להתקבל כחברים בלשכת עורכי הדין לעומת אלה שהוסמכו בעבר.

ראוי לצוין הכנסתה השנתית של הלשכה מאגרות הבחינה ומחברת ההכנה לבחינה "המתמחה" השייכת לחברת בת שלה, אשר מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים.

אולם לא רק מדיניות זדונית ואינטרסנטית ניצבת על כפות המאזניים, אלא מגמה שלטונית מעוותת להכווין ו"לווסת" את שוק העבודה (החופשי..?) בישראל. מפעם לפעם יוצא שר החינוך שמדינת ישראל "צריכה" יותר מהנדסים ופחות עורכי דין. האם מתיימרת ממשלת ישראל להקצות מספר מסוים של משרות להקצבה מסוימת של עיסוקים ומקצועות?? נהיר לכל בר דעת שמדיניות מעין זו האמורה מקומה בממסדים סוציאליסטיים אפלים, ולא במדינה ליברלית, דמוקרטית ומתוקנת. על כל שוחר חרות לסלוד מעצם הפרקטיקה המוזכרת שמונהגת בפועל על-ידי משרד החינוך ומשרד המשפטים.

שומה עלינו להוביל ולטפח איזון חברתי בריא המעלה על נס את חרויות הפרט והכלל יחדיו. לבד מדרישותיו הפרטניות לגבי בחינת הלשכה, מאבק המתמחים קורא למיגור מדיניות היד הקפוצה והכרה בחרויות של כל אחד מאזרחי ישראל לרכוש איזו השכלה שירצה ולעסוק בכל עיסוק שחפצה נפשו. הצטרפות הציבור הכללי חשובה ביותר לקידום חברה חופשית וצודקת. הצלחת מאבק המתמחים - הצלחת החברה.

עת כתיבת שורות אלה ניצב אוהל מחאה בכיכר הבימה/שדרות רוטשילד מאויש על-ידי נציגים מלומדים, שמביאים לידיעת הציבור מידע רב וחשוב בנושא.

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה - אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א)