בימים אלה חופש הדיבור חשוב יותר <br>

דווקא בימים אלה של טרום בחירות, חשוב יותר חופש הדיבור וחשובה ביותר אמינות הדיווח. בדרך כלל אינני כותב פוסטים בענייני מפלגות, אבל לכל הדיעות מערכת הבחירות הקרובה תהיה מאוד אגרסיבית ותתבלט בשקרים. בעיקר, ברשתות חברתיות, אך לא רק. לפיכך, אני מעלה דברים בעקבות פוסטים שפרסמתי באתר של העיתונאי יואב יצחק, שעימו עבדתי לפני שנים במערכת מעריב.

הבדלי הדעות אינם נוגעים להערכה המקצועית שיש לי אליו. אחרי פרסומם של שני פוסטים בעלי עניין פוליטי החלטתי להגיב קצת יותר באריכות. תחילה, דברים שכתב יואב יצחק באתרו: "אנו במערכת News1 מקפידים לשמור על חופש ביטוי. במקביל, אנו מבקשים מהגולשים להקפיד ולשמור על הכללים המחייבים, להימנע מהוצאת לשון הרע ומביטויים פוגעניים מיותרים". באחת התגובות נאמר: "הקמפיין נגד נתניהו חייב להימשך כל הזמן... אינני מבין מדוע לא צריך להביע את דיעותיהם של מתנגדים פוליטיים של ראש הממשלה? לא היו יריבים פוליטיים לראשי ממשלה אחרים? מותר להם לחשוב אחרת מאשר דעתם של תומכי הממסד".

אני חוזר ומצטט מדברי יואב יצחק: "אנו במערכת News1 מקפידים לשמור על חופש ביטוי". אני מקווה שגולשים בכל האתרים הפוליטיים יקפידו על פרט חשוב זה, במיוחד בימים של לפני מערכת בחירות. לכאורה, כל הידיעות על חקירת נתניהו הן שקריות. אפשר כמובן לא להסכים לכך, אבל אי-אפשר להתעלם מכך. אפשר, כמובן, לחשוב שעל סדר היום צריכים להיות הישגיו של בנימין נתניהו. מאידך-גיסא, אפשר, כמובן, לחשוב שזה מסע יחסי ציבור ולא הישגים.

ולבסוף שאלת-הערה: אני כותב בשמי את כל הבלוג. משום מה רבים מאוד מן המגיבים, מסתתרים מאחורי כינויים או שמות חלקיים. מדוע?

עמוס עוז על ביבי

בימים אלה, אחרי פטירתו של הסופר עמוס עוז, מלאים אמצעי התקשורת בהספדים לסופר הגדול. אלי הגיע במייל סיפור ישן, שפורסם בדה מרקר בפברואר 2015. באסיפת בחירות של מרצ בהוד השרון השתתף עמוס עוז וסיפק לשומעים סיפור משעשע על היכרותו עם ילד בן שלוש, לימים ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסופר התייחס לפרשת הדחתם של השופטים בוועדת פרס ישראל לספרות ומחאת הסופרים שהתעוררה בעקבות המהלך.

"אני מכיר את נתניהו מאז שהייתי בן 12 והוא בן שלוש", סיפר לנוכחים. "הוריי היו לוקחים אותי לדוד, הפרופ' קלאוזנר, וגם הזוג נתניהו היו אורחים קבועים לתה של שבת. לילד הקטן היה מנהג, שהיה זוחל מתחת לשולחן ומתיר את שרוכי הנעליים של האורחים. פעם אחת נמאס לי והכנסתי לו בעיטה. עד היום אני אוכל את עצמי מרגשי אשמה: או שבעטתי חזק מדי והכל באשמתי או שלא בעטתי מספיק חזק וגם הכל באשמתי".

הימים ימי בחירות

מצאתי בירכתי המחשב שתי אמרות: א. אם אלה גדולי הדור, הדור הולך וקטֵן. ב. מועמד בבחירות הוא אדם, המשיג כסף מעשירים וקולות מעניים ומגן עליהם אחד מהשני.