כשהשר משה כחלון מפגין מנהיגות

לשר האוצר משה כחלון, נמאס מהצהרותיו הלא אמינות, של חבר מפלגתו השר יואב גלנט, ולכן הוא גילה מנהיגות ופיטר אותו. כנראה שגם בפוליטיקה, שבה הבלתי אפשרי הוא אפשרי ומילה היא לא תמיד מילה, יש עדיין קווים אדומים.

בתחילת חודש ינואר 2015 כינס יושב-ראש "כולנו", משה כחלון, מסיבת עיתונאים שבה הציג שם חדש, האלוף במילואים יואב גלנט, שהוצב במקום השני ברשימה. קדם להצגת שמו של גלנט רמז שסיפק גלנט, כשפרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונה, שמעליה כתב "זה הזמן להוציא את הראש מהמים", רמז לכוונתו להצטרף לפוליטיקה.

בתחילת חודש ינואר, לפני חמש שנים החליט גלנט שזה הזמן להוציא את הראש מהמים. הוא הזדרז להתנצל על פרשת הקרקעות במושב עמיקם שבה היה מעורב, ואמר כי הוא מצר על כך ויודע שלא כך היו צריכים הדברים לקרות.

בהזדמנות זאת סיפק גלנט הסבר מנומק להחלטתו להתמודד לכנסת, ברשימתו של משה כחלון, ואמר כי "מנהיגות נמדדת במעשים ובביצועים ולא בדיבורים, הרפורמות אותן הנהיג כחלון הן הדוגמה למעשים והשגים". אחרי שבחים כאלה היו מי שהאמינו ב"כולנו", שמדובר ברכש איכותי שמהווה הישג למפלגה החדשה.

לא כל חברי כולנו קיבלו בשוויון נפש את ההחלטה להציב את גלנט בצמרת הרשימה. פרשת הבית במושב עמיקם, שבה הושמעו טענות כי גלנט השתלט על אדמות ציבוריות סביב ביתו, שהביאה ארבע שנים קודם לכן לביטול מיניו לרמטכ"ל, נתפסה אצל חברים ב"כולנו" כבעייתית, בעיקר משום שמדובר במפלגה פוליטית שבה נבחרי המפלגה נבחנים בזכוכית מגדלת.

כחלון הראה לגלנט את הדלת

אבל משה כחלון, דחה את כל הטענות. הוא האמין ביושרו ובכנותו של הפוליטיקאי החדש, שדיבר בחום על חשיבות של מושגים כמו חברות ונאמנות. כחלון היה משוכנע שפיו וליבו של הרכש החדש של מפלגתו שווים.

זה לא סוד במערכת הפוליטית, שהערכים שעליהם דיבר גלנט לא עמדו במבחן המציאות. רק לפני מספר חודשים כשנשאל גלנט על הסיכוי שיעבור לליכוד הוא השיב: "אני חבר בכולנו, נמצא בכולנו, מתכוון להישאר בכולנו כל עוד זה תלוי בי". שבוע קודם לכן המשיך גלנט להכחיש במרץ כי הוא מתכוון לעבור לליכוד. בכנס של הג'רוזלם פוסט כשהתבקש להתייחס לכוונתו לעבור לליכוד, אמר גלנט, "זו אמירה שהייתי אומר שהיא מסולפת על בסיס עובדתי".

עכשיו החליט שר האוצר משה כחלון להראות לגלנט שגם בפוליטיקה יש כללים בסיסים של הגינות, של מוסר ושל אמינות, הוא פיטר את גלנט והראה לו את הדלת מחוץ למפלגה. גלנט הזדרז להתפטר מכולנו, אולי כדי ליצור מראית עין שהוא זה שהחליט לעזוב את המפלגה.

יושב-ראש הכנסת כבר חתם על מכתב ההתפטרות של גלנט מהכנסת, ועוד לפני שהתפטרותו של גלנט נכנסה לתוקפה, הזדרז גלנט להצהיר שהוא עובר לליכוד, ויתמודד שם בפריימריז על מקום בכנסת הבאה.

כדאי לדייק, השר כחלון הוא זה שהראה לגלנט את הדלת. ההודעה של גלנט כי נפגש עם יושב-ראש כולנו משה כחלון והודיע לו על ההחלטה לעבור לליכוד, נעשתה לאחר שהובהר לגלנט שהוא לא רצוי בכולנו.

מה דעתם של מצביעי מרכז הליכוד, שבכוחם לקבוע אם גלנט יכנס לכנסת? הם יתבשמו מהעובדה שאלוף במילואים, בעל רקורד מרשים בחר להצטרף למפלגתם. אבל האם הם גם ישאלו את עצמם, האם ראוי לבחור למקום מרכזי ברשימה את מי שראה בליכוד ברירת מחדל אחרי שנבעט מכולנו.

אופורטוניסט פוליטי

ומה עם כללים בסיסים של הגינות, של נאמנות ושל אמירת אמת? האם ראוי שחברי מרכז הליכוד ישאלו האם מדובר באופורטוניט, שדואג לעצמו למושב ליד שולחן הממשלה הבאה? או שאולי מדובר בקצין בכיר במילואים, שלמד מוקדם מהצפוי את כללי המשחק הפוליטי, ומתנהל על המגרש תוך הפגנת בקיאות של שחקן ותיק?

גם בפוליטיקה יש קווים אדומים. אם גלנט הגיע למסקנה שמקומו לא בכולנו, היה עליו להתפטר מזמן מהממשלה, ולהחזיר את המנדט לכולנו, הרבה לפני שהשר כחלון בקש ממנו לעשות זאת.

כבר חודשים רבים שבמערכת הפוליטית יודעים על שיחות שמנהל גלנט עם ראש הממשלה על עתידו הפוליטי במסגרת הליכוד. ארבעה חודשים לפני הבחירות הוא לא העיתוי שבו היה על גלנט להחזיר את המנדט שניתן לו ולהתפטר מתפקידו. הוא היה צריך לעשות את זה הרבה קודם.

עבור גלנט, הגט שזרק לו השר משה כחלון הוא הרבה יותר ממכה בכנף. עבור כחלון זו הפגנת מנהיגות ראויה. אולי כדאי לשר כחלון לשים לב לשר נוסף ממפלגתו שמתנהל בדרך דומה. לכאורה הוא מפגין נאמנות לכחלון אך למעשה הוא זומם להתמודד בליכוד. הופעתו בכנסים שעורכים חברים בליכוד ואמירות שמהם עולה שהליכוד הוא ביתו הפוליטי האמיתי אינן מותירות ספק.

מומלץ לשר כחלון, לישון לפחות עד לבחירות, עם עין אחת פקוחה.