הנזקים מסגירת שדה דב

אילת, שהייתה במשך עשרות שנים היעד התיירותי המוביל במדינה, תהפוך מהקייץ הזה לעיר מנומנמת וחסרת כל מעוף. גזר-דינה ייחתך ביולי, עם סגירתו של שדה דב. סגירת השדה תחנוק את אילת ותגרום לקריסתה הכלכלית.

מחרתיים, יום שלישי, אמורים ראשי הערים אילת ותל אביב, מאיר יצחק הלוי ורון חולדאי, להכריז על מצב חרום, כאות מחאה. על-פי התכנון תיסגר אילת באותו יום, ב-10 בבוקר, על כל שעריה - באוויר, בים וביבשה, כולל מעברי הגבול.

בשעה 8 ייפתחו הלימודים בשיעורים שיעסקו במאבק, ובשעה 11 תושבת גם מערכת החינוך, למעט גני הילדים והחינוך המיוחד. בני הנוער יצעדו בליווי המורים לאורך שדרות התמרים עד למקום ההפגנה, והורים לתלמידים הצעירים יותר יתבקשו לאסוף אותם ולהצטרף להפגנה.

בזבוז

לשביתה יצטרפו מרכזי הקניות בעיר, חברת אגד, נהגי המוניות, ועדי העובדים של כל החברות והארגונים, עובדי בית החולים, עובדי העירייה והעומד בראשה, עובדי משרדי הממשלה ועובדי כוחות הביטחון. קבלני העפר, העובדים בשירות העירייה, יחסמו את הכניסה לעיר באמצעות עשרות כלים כבדים.

סגירתו של שדה דב תביא לאובדן רווחים לעיר אילת, שכן העברת הטיסות לנתב"ג תקשה על התיירים הישראלים שרוצים להגיע לאילת, וכתוצאה מכך עלול להיפגע כל ענף התיירות בעיר. התיירים הישראלים, כמו גם אלה שמעבר לים, ייאלצו לתמרן שימוש באוטובוסים או מוניות כדי להגיע ליעדם האילתי ולבזבז בתוך כך זמן יקר וכסף נוסף.