|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המשימה הגדולה עדיין לפנינו
|
מי היה מאמין שהיהדות תוכל לשגשג במקומות הנידחים ביותר, ושיהודים יוכלו לחיות כיהודים בכבוד ובגאווה בכל פינה בעולם. הרבי האמין והאמונה קמה והיתה למציאות
|
ב"ה.
כל יהודי שנוסע בעולם יודע שכדאי להצטייד בכתובתו של בית-חב"ד המקומי. זה המקום שבו יוכל להשיג אוכל כשר, מקווה-טהרה, מניין לתפילה וכל סיוע נוסף בענייני יהדות.
כיום זה נתפס כדבר מובן מאליו שיש שליח חב"ד באלסקה ובסין, בבוליוויה ובקונגו, בארמניה ובטסמניה. כבר איננו מתפעלים למראה חיים יהודיים תוססים בפינות הנידחות ביותר של כדור-הארץ. אבל זו מהפכה אדירה, שלפני שנים קשה היה להעלותה על הדעת.
יום רביעי, י' בשבט, הוא יום-ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, נשיאה השישי של חסידות חב"ד (נסתלק בי' בשבט תש"י). זה גם היום שבו עלה על כיסאו חתנו וממלא-מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיאה השביעי של חב"ד. הם האחראים למהפיכה כבירה זו, ששינתה ללא הכר את פני העולם היהודי.
שתי זירות
הרבי הריי"צ התפרסם כאשר התייצב ללא-חת מול השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית, וסחף את חסידיו למערכה הרואית למען שמירת גחלת היהדות. פעולות אלה היו כרוכות בסכנת-חיים ממשית. רבים משליחיו נאסרו, הוגלו לסיביר, ואף הוצאו להורג. ובכל-זאת המאבק נמשך, כי הרבי וחסידיו ידעו שזו מלחמת-קיום של כל יהודי רוסיה.
הרבי נאסר אף הוא, ואך כפסע היה בינו ובין גזר-דין מוות, אולם בניסי ה' ניצל ושוחרר, ויום שחרורו (י"ב בתמוז) היה ל'חג הגאולה'. לאחר מכן נאלץ לעזוב את המדינה, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לארה"ב. שם פתח חזית חדשה: מאבק על הקיום היהודי במדינות המערב. בעשר השנים שבהן חי ופעל בארה"ב הניח את היסודות למפעל השליחות, כשהתחיל לשגר את חסידיו לערי ארה"ב, כדי לפתח שם חיים יהודיים.
את הזרעים שטמן אדמו"ר הריי"צ הפריח חתנו וממלא-מקומו. בענוותו הרבה היה אומר כל השנים, כי הוא בסך-הכול ממשיך את פעולותיו של חותנו, אבל למעשה בנה הרבי מעצמה אדירה. אלפי נקודות ברחבי העולם הוארו באור יהודי. מיליוני יהודים זכו לפגוש את שליחי חב"ד ולהבטיח בעזרתם את עצם הישארותם יהודים.
הרבי מליובאוויטש ראה בטמיעה ובהתבוללות את הסכנה החריפה ביותר המאיימת על הקיום היהודי. הוא ידע שללא יהדות לא יהיו יהודים. אם יהודים לא יקבלו חינוך יהודי ולא יהיו קשורים למקור החיים של העם היהודי, הלא היא תורת ישראל - לא יוכלו לעמוד מול גלי ההתבוללות. והרבי רתם את עצמו ואת כל הנשמעים לו למשימה גדולה זו.
סכנת ההתבוללות הרוחנית
אנחנו קוראים היום דברים שהרבי אמר לפני עשרות שנים, ודווקא הפרספקטיבה של הזמן מבליטה את עוצמת חזונו. מי היה מאמין באותם ימים שהיהדות תוכל לפרוח ולשגשג במקומות הנידחים ביותר, ושיהודים שומרי תורה ומצוות יוכלו לחיות כיהודים בכבוד ובגאווה, כשהם זוכים להערכה ולסיוע מסביבתם הלא-יהודית. הרבי האמין והאמונה קמה והיתה למציאות.
גם בארץ אנו ניצבים לפני אתגרים לא-קלים. אולי ההתבוללות הפיזית מאיימת כאן במידה פחותה, אבל בהחלט נשקפת סכנה של התבוללות רוחנית. מבחינה זו ייתכן שדווקא בארץ, המשימה חיונית אף יותר מאשר בחו"ל, כי כאן נדמה שאפשר להתקיים כיהודים בלי חיבור לשורשים יהודיים. את התוצאות המרות של ההינתקות מן היהדות ראינו בשנה האחרונה.
יום ההילולא י' שבט מפנה קריאה לכל יהודי להצטרף לחזונו הגדול של הרבי: לקשור את כל הנשמות האובדות של עם-ישראל לאביהן שבשמים. לקרב כל יהודי באהבה ובמאור-פנים. לעורר את הניצוץ החבוי בלב כל יהודי, ולהגיע בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
|
|
המאמר מתפרסם בגיליון 996 של 'שיחת השבוע'.
|
|
| תאריך:
|
02/02/2006
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2006
|
|
מנחם ברוד
|
|
|
עכשיו כבר ברור וגלוי לעיין: יושבי הארץ הזו מחולקים לשתי קבוצות. האחת מורכבת מכל מי שהיה או הפך לישראלי, מכל הסיבות שבעולם מלבד הסיבה היחידה הנכונה - יהדותו. קבוצה שניה קטנה הרבה יותר, אבל גדולה הרבה יותר ממה שכולם חושבים, כי רוב חבריה נסתרים ויתגלו ברגע האמת - היא הקבוצה הישראלית מהסיבה ההגיונית היחידה והיא יהדותם של חבריה.
|
|
|
|
|
מעשה בקרקע שהופקעה ללא תשלום פיצויים (מכיוון שהיוותה פחות מארבעים אחוז מכלל השטח שהיה בבעלות העוררים). פרסום דבר ההפקעה נעשה עוד בשנת 1989 (ואח"כ בשנת 1990 שונה השטח המיועד להפקעה בתוכנית נוספת) כאשר "הלכה למעשה, מאז 1989 החזקה בחלקות לא נתפסה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה או על-ידי עיריית חדרה... ולא נבנו כל מבני ציבור על השטחים האמורים".
|
|
|
|
|
רישוי הבנייה הוא אחד מההליכים הכי מסורבלים שלהם נדרש האזרח המעונין לקבל היתר בנייה. אומנם ישנן דרישות ענייניות מגוונות ורבות מאוד, שאין מקום לדלל אותן ואין הצדקה להקל בהן ראש, אולם לעתים דומה שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה מגדילות לעשות מעל ומעבר הדרוש, ונוקטות בשיטות מגוונות כגון: השהייה, דחייה, הערמת קשיים בירוקרטיים, נקיטת מדיניות של "לך ושוב" (מתן הנחיות במינון המכריח את המתכנן לתקן פרט אחר פרט ולא הכול בפעם אחת), ועוד.
|
|
|
|
|
במאמרי הקודם ("לכו ללמוד" 26.12.05), תיארתי את הקשר ההדוק בין השכלה לבין רמת החיים, קשר המתבטא בהבדלים של עשרות אחוזים בשכר ובסיכויים להיות מועסק. בהיעדר מדיניות הולמת, תהליך הצמיחה יכול לתרום לא מעט להגדלת הפערים.
|
|
|
|
|
שוב מכת-פתע, שהמודיעין לא צפה אותה, כמו במלחמת יום הכיפורים? האשמות אלו, שהתקשורת מלאה בהן כיום, יחזרו, כנראה, אחרי כל כישלון חדש של קברניטי הביטחון הלאומי של ישראל. והכישלונות יחזרו, כל עוד לא יתוקן פגם יסודי במערכת קבלת ההחלטות בממשלה, והוא - בניית החוליה המקצועית המקשרת בין המידע שמספק המודיעין לבין דרג מקבלי ההחלטות. זו החוליה שצריכה לתרגם את ס"ה המידע המצוי, במבט מערכתי כולל (ולא רק של שרותי המודיעין), לנוסחת התנהגות צפויה של הצד שכנגד.
|
|
|
|
|
