היטל השבחה

עסקינן בערעורים (ערעור וערעור שכנגד) על שומה מכרעת שיצאה מלפני שמאי המקרקעין רן וירניק (יו"ר לשכת שמאי המקרקעין) בעניין היטל השבחה בגין תוספת קומה שניתנה לבנייני מגורים שנבנו ברעננה.

היזם טען כי לא היה כלל מקום לחייבו בהיטל השבחה בגין "הקלה", משום שלטענתו, היה רשאי לבנות קומה נוספת גם ללא הליך זה של הקלה (שהיטל השבחה לצדו), וזאת מכוח הוראה בתוכנית בנין ערים הרלוונטית, לפיה הוועדה המקומית מוסמכת "להכניס שינויים בצורת הבינוי ובלבד שלא ישנו את אופי ומגמת הבינוי".

השמאי וירניק דחה טענה זו וקבע, כי ככל שהיזם היה סבור כי מדובר בזכויות מוקנות בתוכנית מאושרת, היה עליו לנקוט הליך זה (ולא הליך של הקלה).

בית המשפט אימץ את קביעתו של השמאי המכריע וקבע כי "העובדה, כי המשיבה רשאית ומוסמכת להתיר שינויים בצורת הבינוי, על-פי שיקול דעתה, אין פירושו כי המשיבה חייבת להתיר שינויים כאלה, לבקשת היזם. כאשר הבעלים או היזם פונה אל הוועדה בהליך של בקשת הקלה, והוועדה נותנת לו הקלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 147 לחוק, אין המבקש יכול להישמע, בדיעבד, בטענה כי הוועדה היתה מוסמכת לאשר את השינויים שנעשו גם מכח סמכותה לפי תקנון התב"ע".

בית המשפט גם דחה טענות נוספות של הצדדים (לעניין העדר סמכות להוצאת שומות ההשבחה במועד מאוחר וטענות הדדיות בדבר אופן חישוב ההשבחה), תוך שהוא חוזר על מושכלות יסוד, כי ביצוע השמאות הוא עניין הנתון "לשיקול דעתו המקצועי של השמאי המכריע, על-פי מיטב השכלתו, מומחיותו ונסיונו. בדיוק לשם הפעלת מומחיות מקצועית זו נתבקש השמאי וירניק לשמש כשמאי מכריע".

הערת המערכת:

בית המשפט הגדיר את סמכות השמאי המכריע "כהכרעה 'שומתית' בין עמדות השמאים משני הצדדים, לעניין קיום וגובה ההשבחה, ולא בשאלה המשפטית של הצורך להיזקק להליך של הקלה".

ראוי לציין כי בע"א 4542/98 עזבון המנוח היימן ז"ל נ. הוועדה המקומית הדרים (שאוזכר, אגב, בפסק-הדין נשוא סקירתנו) נקבע מפורשות כי סמכותו של השמאי המכריע אינה מוגבלת לשומות מטעם הצדדים.

----------------------------------------------

ע"א 13/05, 14/05 מגדלי רותם שני (ע"י עו"ד ח' וינטרוב) נ' הוועדה המקומית לתו"ב רעננה (ע"י עו"ד ע' גל).
ניתן ביום 9.2.06.
שופטת: ניצה מימון-שעשוע.