נטשה ואיווט!

הגורל זימן לעם היהודי במדינת ישראל למעלה ממיליון עולים מחבר-העמים. זאת אוכלוסיה מרתקת! היא גדולה, חזקה, מלוכדת יותר מכל האוכלוסיות העדתיות האחרות, הם באו הנה עם שפה ותרבות שעליהן לא וויתרו, הם הצליחו להתמקם בארץ וּלהתערות בכל התחומים - מהר יותר מכל עלייה מאז העלייה הראשונה בימי שיבת ציון, והם צוברים כוח פוליטי עולה ועולה.

זוהי העלייה המשמעותית ביותר שהיתה לציונות! זוהי בפירוש עליית מדרגה מבחינתה של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים לברך על הברכה שנתברכנו בה. הלוואי ונשכיל לאמץ אותה אל תוכנו ולהבין שאנחנו מחזקים בכך את החברה הישראלית כולה.

יאמרו מי שיאמרו שיש ביניהם פגעים רעים ומושחתים ויש הרבה צדק בדברים, אבל כולנו יודעים שזה ממש בשוליים וזה לא עומד בשום יחס לרמה הנוראית והבלתי מוסרית בעליל של החברה הישראלית בלעדיהם. אין כמעט ישראלי שלא מכיר עולים מחבר העמים! הוא חייב להיתקל בהם גם אם יתחמק, הם נמצאים כמעט בכל מקום למן קופות-החולים ועד לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. אנחנו חייבים להודות - הפרופיל האנושי של "הרוסי" עולה לאין ערוך על זה של "הישראלי הממוצע" ואני מעז לומר שהוא עולה גם על אלה של "האליטה הישראלית" שהמרכאות יאות וּמוסיפות לה לווית-חן.

כשמוסיפים לחוליה בת חמישה אנשים אדם שישי, יש לאדם הזה משקל משמעותי בתרכובת החדשה שנוצרה, במיוחד אם הוא מסרב בכל תוקף להיות סרח-עודף. הדרך הטובה ביותר לכל הקבוצה היא לאמץ את "החדש", לקנות את ליבו ולנטוע בו אמון, לסייע לו להיקלט, להפוך אותו לאחד מאיתנו, לתגבר את הכוח, אולי אפשר ללמוד ממנו? ללמד אותו? ללמוד ביחד?

ההכרה המלבבת שאנחנו מכירים בעצמנו הרחיקה-לכת. בינינו, יש לנו מה ללמוד כחברה מדדה על-פי-תהום, שנפלה בידה הזדמנות-פז נדירה להיחלץ מהקיבעון שהוליך אותה עד עתה מדחי אלי דֶּחִי. "הרוסים" לא ייפלו בפח שנפלו בו כל העליות הקודמות! הם מכירים את החברה הישראלית הרבה יותר ממה שנדמה לנו. הגיע הזמן שנפנים את טעויות העבר ונתערב בהם בשביל שייתערו בנו, לטובת הכל!

אני מחפש בשבע עיניים אחר ה"בּוֹטוּת" המפורסמת של אביגדור ליברמן ואינני מוצא! מלבד מבטא רוסי כמו של העיתונאית הנהדרת נטשה מוזגוביה, הוא ישראלי-ציוני מהזן שאנחנו זקוקים לו ביותר. לעניות דעתי, זוהי הדמות הישראלית היחידה שתוכל לדמות הפלשתיני המאיים. פשרה אצלו, היא דו-צדדית! כל תוצאה אחרת היא ניצחון לצד אחד וּתבוסה ליריבו. את ההיגיון הצרוף הזה, שאיבדנו עם כל אשר יקר היה, הוא מטיל מחדש אל תוך הקלחת הפוליטית. המציאות מוכיחה לנו שהוא כבר ניצח!