משל הארנב והצב

ונפתח בסיפור לגמלאים. קחו את המשל על הארנב והצב - ממשלי לה-פונטין - ותוציאו מסקנות.

הארנב והצב:

הארנב הקניט את הצב על איטיותו. "אני מוכן להתחרות בך" - אמר הצב "ואני מתערב שאנצח אותך"... ננסה ונראה". הארנב זינק ועד מהרה הגיע רחוק, הוא החליט לשכב בצל אחד העצים ונרדם. הצב הלך בקצב אחיד ולבסוף הגיע אל המטרה. הארנב התעורר ומיהר להגיע, אבל מצא שהצב הקדים אותו".

הנה לכם, על רגל אחת, הניתוח של הצלחת הגמלאים בבחירות ואם תרצו גם את ניתוח הכישלון של המפלגות הגדולות - ששיחקו אותה ביהירות ובביטחון וקצת בבוז לקטנים והחריגים, כמו שעשה הארנב.

גם בבחירות הפסידה היהירות. היהירות של אולמרט, שהכריז שהניצחון כבר בכיס והשאלה היא רק מספר המנדטים. השחצנות של פרץ, שזעק על מהפך בטרם הגיע ליעד - למרות שלא הלך לנוח תחת עץ רענן, והצליח להחזיק בקיים ולא לרסק את המפלגה וגם זה יש להודות, הישג לא מבוטל.

לדעת כולם, ולשמחתם של רבים, המכה הנואשת ביותר, בצורת נוק-אאוט טכני, חטף הליכוד בראשות בנימין נתניהו. כמה סיבות להתרסקות הליכוד ובראשן, "המרד" המטופש, המיותר והמרגיז נגד שרון. הנחמה - רוב המורדים הקשים כמו עוזי לנדאו, רצון, יתום, כץ, גמליאל בחוץ, ומספר מורדים "לייט" כמו סילבן, סער, ארדן, נווה עדיין בפנים. ואם בדעתם, להמשיך במרד נגד נתניהו, שמנסים לזרוק עליו את כל כישלונות הליכוד ולהלביש עליו את תיק כישלון הבחירות הנוכחיות, הם יעשו טעות גורלית, שמא לא, יישאר מהליכוד שריד כמו ממפלגת שינוי.

ואם שואלים, למה הציבור הצביע לגמלאים, כל התשובות נכונות. הגמלאים היו המפלגה היחידה, הסקטוריאלית, שמבטיחה אמת ומקיימת, כמו למשל, המצביעים או שהם כבר גמלאים או שיהיו גמלאים בעתיד. זה בדוק, זה בטוח וזה יתקיים.

להבדיל ממפלגות אחרות שמבטיחות שלום וביטחון, פנסיה לכל אזרח, עורך דין לכל נזקק מחשב לכל ילד, חינוך חינם, קיצוץ בתשלום שכר לימוד לסטודנטים, שכר מינימום - 1000 דולר וכו' וכו'... שפע של הבטחות, חלקן סרק-סרק, הגמלאים יעמדו בדיבורם.
הם ידרשו ויקבלו: חוקים, סוציאליים, כמו מנוחת צהריים קבועה בין 14:00-16:00 ואיסור על רעש ועל צפירות במכוניות בשעות אלה, הגדלת שכר הפנסיות, תוספת ספרות מקצועית לכיסוי הקריאה בשעות הפנאי ומתנות לנכדים.

ומאחר שכפי שציינתי - כ... ו... ל...ם יהפכו לגמלאים - אז יש עתיד לתנועה. יתירה מכך, אין צורך בהסכמי רוטציה בתוך הסיעה, שתהיה טבעית, כך שגם למקומות 15-10 יש סיכוי טוב להגיע לכנסת בירושלים.

ובאשר לתקשורת. אין זו הפעם האחרונה, שנעשים דברים שאינם מתיישבים עם עיתונות אובייקטיבית הוגנת, נטולת נטייה פוליטית מובהקת ובעיקר כזו המנסה להשפיע ישירות בעקיפין או בפרסומת סמוייה, על קווים שהיא מאמינה שהציבור חייב ללכת בהם.

בבחירות הקודמות, קראו לטרנד הזה, תקשורת של "שמירה על האתרוג". בבחירות הקודמות לא היו מותגים אך היו מעשים בשטח, ורק לאחר הבחירות העזו מספר עיתונאים, להודות שהעיתונות התגייסה בצורה בולטת לצד אחד מועדף ופעלה למענו.

בבחירות הנוכחיות כבר הוכח בפועל, שבנימין נתניהו הפך למטרת מטווח של התקשורת. ואם להוסיף גם את התלונה על ערוץ 2, לגבי הכתבה של רינה מצליח - בה הזכירו מעל 50 פעם את הפן השלילי של מעשיו מבלי לנסות לאזן לפחות, ולתת אזכורים על מהלכים חיוביים, שאין לגביהם מחלוקת, כמו בלימת ריסוק כלכלת ישראל, ולדעת מומחים ניטרליים, אובייקטיביים מהארץ ומהעולם - הצלת הכלכלה מקריסה טוטאלית נוסח ארגנטינה, והחזרתה למסלול של צמיחה.

אז נכון, ששיקום הכלכלה גרם גם לתוספת עניים - שלא סלחו ולא שכחו, ומבחינתם בצדק, אבל אסור לכלל הציבור ובמיוחד לתקשורת מקצועית אובייקטיבית לשכוח שאם לא היה שיקום חד ולפעמים אכזרי, היו לא רק מיליון עניים, אלא אולי 6-5 מיליון - שכל חסכונותיהם ועמל כפיהם במשך שנים, ירד לטמיון.

אז נכון, שהתקשורת סיקרה, בעוקצנות ובביקורת גם את פרץ, פרס ואולמרט ואחרים, אבל איפה "המידתיות" ואיפה האיזון, וכבר יש עיתונאים אמיצים שטוענים הגזמנו, טעינו, אבל הם בודדים וקולם יעלם כנראה בהמולת הצהלה של מעשי המרכבה של הממשלה העתידית.

התקווה לשתי מפלגות, לפחות, גדולות ומובילות נתאכזבה. אולמרט לא הצליח להיות שרון, אלא חיקוי או מס' 2 חיוור. כנ"ל גם לגבי פרץ, שלמעשה הפסיד 3-2 מנדטים לעומת עמרם מצנע, אבל לעומת הנפילה של קדימה - הוא נראה פתאום יריב עם 20 מנדטים.

העתיד לא נראה מזהיר, התוכנית המדינית של אולמרט על "ההתכנסות" תתעכב או תשונה, הסחיטה המפלגתית תימשך כרגיל ושחר של יום חדש - בטח שיהיה, אבל לא כזה שציפינו לו. להדרן נאמר: והדרת פני זקן.