באופן מפתיע עשה שר המשפטים רמון צעד חיובי והוסיף את חתימת הקיום שלו לחתימת נשיא המדינה בעניין קיצור תקופת ההתיישנות על העבירות שבהן הורשעו ראשי ערוץ 7. מדובר באנשים חיוביים, שבמסגרת רדיפת השלטון את הערוץ הנאמן למדינת ישראל הועמדו לדין, ואף ריצו את העונש שנגזר עליהם. הצעד שהתבקש זה מכבר נתקל באופן בלתי מפתיע במתקפה משמאל, שכמובן נהנתה מזמן שידור ללא הגבלה.
יומן הצהריים של קול ישראל "הממלכתי" (30.05.06) הקדיש לנושא זמן החורג מכל שיקול סביר של עריכה, כאילו אין בעולמנו חדשות אחרות. המגישה ענת דווידוב הרימה שוב ושוב שאלות להנחתה לפרשן המשפטי הנצחי והחד-צדדי של קול ישראל, משה נגבי, אשר כמובן זנח במהירות את נשוא משפטם של ראשי ערוץ 7. השיחה גלשה במהירות להאשמות המסורתיות של השמאל, ושוב נצלב הערוץ החיוני, שפיו נסתם, כאילו הוא הסית לרצח רבין. שוב הואשם ציבור שלם, וגם קולו שהושבת, בגין פשעו של יחיד.
הרדיו "הממלכתי" שידר פעמיים לפחות ראיון עם שר המשפטים לשעבר ביילין, האיש שבמדינה מתוקנת היה מסתגר בביתו וממתין לזימון לוועדת חקירה ממלכתית על מגעיו עם ארגון הטרור לשחרור פלשתין כולה אפילו בימים שאלה היו אסורים בצדק, ואשר המיט על ישראל את אסון אוסלו ומלחמת אוסלו. לא רק שהאיש זכה להיות שר משפטים בישראל, אלא אף ניתנה לו ההזדמנות למתוח בקורת על שר המשפטים הנוכחי, ולתקוף את חתימתו. נשיא המדינה עלה אף הוא לשידור והתפתל כדי להסביר עד כמה החמיר עם המורשעים ועד כמה ההקלה שעליה חתם היא פעוטת ערך. חברי כנסת מן השמאל הקיצוני הטרנספריסטי ומהסיעות הערביות התבטאו אף הם בנושא.
האיפה ואיפה בשידורים "הממלכתיים" אינה יודעת גבולות. הגירוש המתוכנן של רבבות יהודים מבתיהם מוצג באופן תמים ומכובס כ"פינוי" ואף כ"החזרה הביתה", אבל פעילות מתונה הרבה יותר המוצעת כנגד ערבים - ללא עקירה מבתיהם - זוכה לקיתונות של ביקורת מפי הגבי גזיתים, האריה גולנים וחבריהם. ועוד: תחנת השידור הצבאית "הממלכתית" משמיעה מדי בוקר שיח של מגיש שמאלני המראיין פרשנים שמאלנים במעין מועדון סגור המטפטף תורה חד-צדדית.
מנגד מותחים הערוצים "הממלכתיים" בקורת על כך שראשי ערוץ 7 יוכלו להתמודד על זיכיון לרדיו אזורי למתנחלים. חשוב לציין שאסור שיקום רדיו אזורי למתנחלים. דרוש רדיו ארצי לכל מי שאינם מסוגלים עוד לשאת את המסרים המטופטפים מן המיקרופונים של קול ישראל וגלי צה"ל. מאזינים פוטנציאליים אלה אינם רק דתיים ואינם רק תושבי יהודה ושומרון, אבל אין להם כיום אמצעי שידור ראוי לשמו.
ועוד דוגמא להסתה: בתוכנית ששודרה ב-29.05.06 בערב בקול ישראל הביע ד"ר אלון ליאל את דעתו שאל לה לישראל להתעסק עם אבו מאזן, וכי עליה להתמקד במי שמשתמע מדבריו כאויב האמיתי, המתנחלים. הוא אף חזר על כך בנוסח מתון יותר ב"הארץ" (30.05.06): "אף על-פי שאבו מאזן באמת נחמד, הרבה יותר חשוב לטפל במתנחלים מאשר בו". כלומר אזרחי ישראל ראויים ליחס גרוע יותר מאשר האויב. כאשר ראש ממשלת קדימה זומם לגרש רבבות יהודים מבתיהם בגלל היותם יהודים, אין פלא שמקהלת האתרוגנים אומרת אמן.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
