|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם פעם היה מי שטען שהרשות הפלשתינית היא "זאב בעור של כבש" ● הממשלה הפלשתינית, ברשות החמאס, הסירה את עור הכבש ונשארה 100% זאב חושף שיניים ומיילל
|
זה כ- 15 שנה שהחברה הישראלית מרמה את עצמה. לוחמת בטרור כאילו אין הסכם שלום ולוחצת ידיים עם הטרוריסטים כאילו אין טרור. ממשלות ישראל המשיכו לדבוק במילה הכתובה בהסכמים עם הפלשתינים, בתי המשפט המשיכו להתפלפל בזכויות ובחובות בהסכמים ביננו ובין הפלשתינים, כוחות הביטחון שמרו על "עצימות נמוכה" ונמנעו מלמגר את הטרור תוך שהם פוזלים לשולחן המשא-ומתן שהתרוקן מיושביו. ובינתיים קמה לה רשות חדשה הנשלטת על-ידי החמאס.
אם פעם היה מי שטען שהרשות הפלשתינית היא "זאב בעור של כבש", הממשלה הפלשתינית, ברשות החמאס, הסירה את עור הכבש ונשארה 100% זאב חושף שיניים ומיילל.
לכאורה, עליית החמאס לשלטון העירה את ממשלת ישראל משרעפיה. בהחלטה מס. 4780 קבעה הממשלה, כי "הרשות הפלשתינית היא רשות טרור העוינת את ישראל". אלא שמאז החלטה זו - פועלת הממשלה בכל דרך כדי לעקוף את החלטתה שלה.
ממשלת ישראל החליטה להעביר את כספי המסים ל"מטרות הומניטריות" לרשות הפלשתינית. אם כספי המסים שתעביר ישראל יממנו את המטרות ההומניטריות ברש"פ - יתפנה כל הכסף שבקופת הרשות הפלשתינית למימון מטרות טרור שאינן הומניטריות. אבל יותר מזה, אם בדקדקנות משפטית עסקינן, הרי שגביית כספי המסים נעשית עבור הרשות הפלשתינית ומדינת ישראל מוסמכת להעבירה לרשות הפלשתינית ולה בלבד. העברת כספי המסים לכל גורם אחר מנוגדת להסכמי קהיר ולחוק הישראלי ליישומם. כך נקלעה מדינת ישראל לפרדוכס: היא לא יכולה להעביר את כספי המסים לרש"פ מאחר שהגדירה אותה כרשות טרור. היא גם אינה יכולה להעביר כספים אלה לאף גורם אחר.
אותו פרדוכס קיים גם לגבי העברת נשק לגורמים פלשתינים תומכי אבו-מאזן. הסכמי קהיר והחקיקה הישראלית ליישומם קבעו שברש"פ יהיה רק גורם מזוין אחד שיהיה תחת פיקודה של הרשות הפלשתינית. משהוכרה הרש"פ כגורם טרור, הרי שתמיכה במשטרה הפלשתינית - היא בלתי אפשרית. יצירת כוח מזוין אחר/נוסף שיתמודד עם המשטרה הפלשתינית מנוגד להסכמים, מנוגד לחוק הישראלי ואף מנוגד לחוק יסוד הצבא, האוסר הקמת כוח מזוין שלא על-פי חוק.
עוד פרדוכס: למפקד כוח 17, הכוח הנשיאותי של המשטרה הפלשתינית האמור להגן על אבו מאזן מונה לאחרונה מחמוד דמרה - מחבל המבוקש על-ידי כוחות הביטחון הישראלים על מעורבות ברצח ישראלים. דמרה מבוקש בשל היותו טרוריסט - האם בידיו נפקיד נשק כדי שיילחם בטרור?! האם לא יותר הגיוני שבנשק זה הוא יירה על חיילנו שיבואו לעוצרו בשל היותו מבוקש?!
הפרדוכסים עליהם הצבענו הם חלק מהגורמים המונעים מאבק אמיתי בטרור. כשיד אחת תומכת בטרור ויד שניה נאבקת בו - נותר הטרור על עומדו והוא הולך ומתחזק. כשקול אחד קורא למדינות העולם שלא לתמוך ברשות הפלשתינית ומאידך מזרים כספים למטרות הומניטריות - נחלשת עמדתה המוסרית של ממשלת ישראל מול החמאס.
כשיד אחת בונה גדר להגנה על אזרחי מדינת ישראל מחדירת מחבלים (תוך הדגשה שהגדר לא נועדה לעצור ירי) ויד שניה מציידת גורמים פלשתינים בנשק - נוצרת סכנה ישירה וממשית לביטחון אזרחי המדינה.
|
| תאריך:
|
13/06/2006
|
|
|
עודכן:
|
13/06/2006
|
|
עו"ד זאב דסברג
|
|
במבט לאחור נראים ימי תחילת האינתיפדה, בשלהי שנת 2000 כהזויים במיוחד. תחת גל הטרור הפלשתיני הגואה, ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ניסה נואשות להחזיר את הסכסוך עם הפלשתינים למסלול מדיני. מפריז, שם חמק ערפאת מחיבוקה של מדליין אולברייט, אז מזכירת החוץ של ארה"ב, דרך פסגת שארם א-שייח אצו רצו המתווכים, מיטשל, טנט, זיני ורבים נוספים בממשל בוש. אפילו את שמעון פרס, שותפו לפרס נובל, שם יאסר עראפת ללעג, כאשר סיכם איתו על הכרזה משותפת מקבילה להפסקת אש ב- 02.11.2001 שממנה טרח להתעלם לחלוטין.
|
|
|
|
|
מכתב זה הינו תגובה של חוג א.ס.ף. לאמנה למיגור העוני שמופצת בימים אלו ברשת האינטרנט, על-ידי עמותת לתת. הכוונה לפרסמו בבמות השונות ברשת, נבעה מתוך ההתעלמות - איך לא - של ראשי העמותה מתוכנו של המכתב וממתן תשובה לשאלות שהעלינו. אנו קוראים לכל מי שהנושא החברתי עומד לנגד עיניו, לדרוש תשובה מראשי העמותה לשאלות המועלות במכתב זה. האי מיילים הרלוונטיים מופיעים בתחתית המכתב ונלקחו מאתר העמותה.
|
|
|
|
|
אין מה לעשות, כוח ההרס של תמונה אחת, ילדה קטנה ומסביב הרס וחורבן של משפחה שלמה, חזקה יותר ומדברת יותר ממאות קסאמים, שנפלו באזורים מיושבים או סביבם בלי לגרום נזק ופגיעה בחיי אדם.
|
|
|
|
|
שלום. קוראים לי מוחמד. אני בן 25, יש לי 8 אחים ואחיות, ואנחנו גרים במחנה הפליטים בלאטה. עבדתי בישראל 4 שנים (במסעדה). סבא שלי נולד בפלתין (בשייח מוניס). אני שונא יהודים, ושמתי לי למטרת חיים, להיות שותף למאמץ של בני עמי, להחזיר את פלשתין, לפלשתינים.
|
|
|
|
|
בושה וכלימה צריכים לכסות את פנינו כאשר הקסאמים מתפוצצים בשדרות, התושבים רועדים מפחד, בתי הספר וגני הילדים מושבתים, תושבי העיר שובתים רעב בפתח ביתו של השכן סר הביטחון - ואנחנו, ממשיכים להתנהל כאילו מאום לא קרה, ולחרפתנו ככר רבין ריקה וגם ככר ציון.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
