שנאה עצמית וא"י השלמה

לאחרונה רשמו קיבוצניקים ומושבניקים ותיקים את עמותת "התנועה למען א"י השלמה", ששאלה את שמה מן התנועה ההיסטורית בשם הזה שקמה מיד אחרי נצחון ששת הימים, ונתפרסמה בהכרזה שבה נאמר "שום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על שלמות ארצנו...", וזאת בחתימת יוצרים דגולים מימין ומשמאל כמו ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, משה שמיר, יהודה בורלא, חיים הזז, יעקוב אורלנד, יצחק שלו, ישראל אלדד, דב סדן וזאב וילנאי.

בשבוע שבו עומדים להשמיד מאחזים כפתיחה למהלך "טיהור" מפת פלשתין מיהודים, ההכרזה הזאת נשמעת הזוייה.

כמעט 40 שנה חוצצות בין שתי התנועות בעלות אותו השם, ובכ"ז שתיהן מתאפיינות באחדות מופלאה שצמחה מתוך אהבת ארץ ישראל. היום יתקשו להאמין שברקיע "א"י השלמה" זהרו כוכבים של "א"י העובדת" כמו הלל דן (סו"ב), משה ויוסף טבנקין, אליעזר ליבנה, בני מרשק, יצחק ("אנטק") וצביה צוקרמן, גיבורי מרד גטו וורשה. כך גם צצו בכנס העמותה החדשה ב"יד טבנקין" דמויות מן הימים שבהם "ציונות מגשימה" היתה סיסמה של השמאל.

אולם א"י מאחדת קצוות גם לצורך הריסה. גם בקדימה אחדות "מופלאה" - בין אולמרט ולבני, נסיכי אצ"ל וחרות, לבין פרס ורמון, מותגים מובהקים של מפא"י, שמטרתה פירוק ההתנחלות היהודית, ליבת תוכנית מפלגתם וממשלתם.

האם הכנס ב"יד טבנקין" הוא התשובה? סנונית ראשונה לשובו של המחנה שבנה את יסודות המדינה - אל עצמו? חזרה מארץ ישראל האובדת של נדל"ן ושוק אפור, של בנים שקצתם מזיזים רהיטים בניו-יורק וקצתם - לבם פועם למען פלשתין?

האם תחת הלם הנסיגה מארץ ישראל המטוטלת ההיסטורית, ש- 40 שנה זזה רק שמאלה, תשוב בטרם נתרסק כולנו?

במכתב אל שר הביטחון מתייחסת התנועה החדשה לכוונתו להשמיד "מאחזי פשע" החשודים במעשי אלימות כלפי ערבים ושואלת: נניח שההאשמות (שלא הוכחו) נכונות - כמה יישובים ערביים הרסה ישראל בגלל התפרעויות שנת 2000? ואנחנו נשאל: ואת שכונת הרכבת בלוד או ג'ואריש ברמלה כבר הרסתם כעונש לפושעים שיצאו מהן?

הפרופסור אומן רואה בגירוש מן המאחזים והיישובים פשע נגד האנושות. ואכן, ענישה קולקטיבית בגלל עבריינות של יחידים לא תיתכן במשטר דמוקרטי. כיהודים אנחנו זוכרים קהילות שלמות שנשרפו או הוגלו בגלל מעשים, אמיתיים או מדומים, של יחידים.

את הסלידה מענישה קולקטיבית של ערבים ביטאו יוסי שריד ויאיר צבן, כך: "בעקבות הצעתה של גאולה כהן... הקו האדום שלנו - כאן הוא עובר: אנחנו את הפקודה לעקור כפרים... עד לסיום הבציר או הקציר, לא נמלא... היום שבו תינתן פקודת הטרנספר שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה".

הדברים הללו נסבו על הרחקת תושבים לעונה מסויימת בלבד, עמיר פרץ שולח את הצבא להרוס כפרים יהודים לצמיתות.

כאשר תחקור החברה הישראלית בשאלה, למה גזרה על עצמה קו אדום כלפי הערבים, ואת הזכויות הלאומיות והאזרחיות של היהודים דרסה תחתיה, היא תגלה שהפניית העורף לארץ ישראל שורשה נעוץ בשנאה, שנאת היהודים את עצמם.

הרצל ציפה שמדינת היהודים בא"י תעקור את השנאה הזאת משורש. האם טעה?