בדרך לאושוויץ/ רמת חיים ונאמנות/ הנסיגות

פרטיזנים יהודים הדפו הגרמנים מרכבת דחוסה ביהודי בלגיה, בדרכה לאושוויץ. הסבירו ליהודים שהם בדרך להשמדה. הם סרבו להאמין ולברוח וחיכו עד שהגרמנים חזרו, והמשיכו בדרכם האחרונה.

היום, כמו יהודי בלגיה דאז, מתעלמים מההשמדה שבדרך. מסרבים לקלוט שהטרוריסטים מייצגים את רצון 'העם הפלשתיני-הערבי' ומשחקים כאילו רק מעוט מהם רוצה למחוק אותנו כליל. למעשה לא מכירים במלחמה הזאת כמלחמה הדורשת נצחון טוטלי, אלא בעיה 'פוליטית' הדורשת מ"מ עם 'ההיטלרים'.

בנוסף, מתעלמים מכיבוש הרחם הערביה בתוך הקו הירוק וכדמוקרטים טובים, מממנים זאת.

כך מוליכים אותנו הפוליטיקאים הפרגמטיים. ללא שינוי רדיקאלי, ללא בחירת מנהיגות יהודית דמוקרטית שקיומנו מעל כל אינטרס אחר, נמשיך כעיוורים ברכבת להשמדתנו.

הסכמנו שלא תהיה מדינה ערבית מערבה מהירדן. אז שלא נרד מהגולן לעולם. אז שירושלים שלנו לנצח. היום אומרים שאין מנוס אלא לוותר על לב לבנו, יש"ע, ולחלק ירושלים - שפרושה בריחה מכולה. ומה מחר? נסיגה מואדי ערה, יפו, הגליל... שבהם רוב ערבי?

כך מחשבת השמאל 'והליברלים' שחייהם היהודיים פשטו רגל. אבותיהם לחמו נגד הקמת מדינתנו והם ממשיכים בדרכם לתקן את 'הטעות'.

לפטריוטים התשובה להם, וגם 'לידידים' הדורשים שנעשה מה שטוב עבורם. התשובה היא ללמד תפארת ישראל לילדינו ולבנות, לבנות ארצנו כרכוש פרטי של כל אחד. אז, בבוא היום, מנהיגות יהודית בעלת חזון, יושר ואומץ, תביא שלום אמיתי.

'ערביי ישראל אינם בני בריתנו בגלל חוסר שוויון חברתי-כלכלי'. תיאוריה זאת ניתנת כהסבר לעוינותם רוב ערביי ישראל המתגשמת בבחירת מנהיגות הדוחה את ישראל כמדינה של העם היהודי, תומכת באוייבי ישראל, מחנכת למרוד בנו, הופכת את יום עצמאותנו ליום אבלם...

הליברלים שלנו, כעדר עיוור, מעדיפים הקונספציה הזאת מהאמת הידועה במדע, והיא שעליה ברמת החיים לא קונה נאמנות. במלים אחרות נקציב יותר, נפתח יותר... נאכל הפירות; יותר שונאי ישראל והפעם, יותר חכמים להביסנו. מתי נבין שאין 'לקנות אותם' במודרניות - ברמת חיים גבוהה יותר?

הבעיה אינה פיתוח אלא לאומניות. אם נמשיך להקרין חולשה לאומית, בבוא היום, נלחם בהם ברחובותינו.