תמצית העובדות המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון הוציא צו, לפיו יוצבו משטחים שקופים ממוגני ירי על חלונות "ציון אברהם אבינו" שבמערת המכפלה. הטעם שניתן להוצאת הצו הינו כי הדבר דרוש לשם מניעת ביצוע פעולות טרור ולשם שמירה על ביטחון האזור וקיום הסדר הציבורי. התנגדות שהגישו העותרים נגד הוצאת הצו נדחתה. מכאן עתירה זו שבפנינו, בגדרה מבקשים העותרים, כי נורה על ביטול הצו.
טענות העותרים מופנות בעיקרן נגד שיקול דעתו של המפקד הצבאי בהוצאת הצו, בשל הפגיעה שתיגרם לטענתם לחופש הפולחן שלהם, ובשל הפגיעה במערת המכפלה כאתר קדוש בעל חשיבות דתית, היסטורית וארכיאולוגית. העותרים טוענים, כי מאחורי הוצאת הצו לא עמדו שיקולי ביטחון אלא שיקולים פוליטיים. עמדתם של המשיבים היא כי הטעם להוצאת הצו הינו ביטחוני גרידא. העתירה נדחתה
נקבע - יש לדחות את טענת העותרים, כי מאחורי הוצאת הצו לא עמדו שיקולי ביטחון אלא שיקולים פוליטיים. התשתית שהונחה בפנינו אינה מגלה כי נפלו שיקולים זרים בהחלטת המפקד הצבאי.
נקבע - הוכח כי המפקד הצבאי ער לרגישות הנלווית לכל צעד הננקט במקום, ועושה למנוע היווצרות תחושות של הפליה בין המתפללים בני הדתות השונות על-ידי נקיטת צעדים זהים ביחס לשתי העדות הדתיות.
נקבע - לכל אדם נתונה הזכות לחופש הדת, האמונה והפולחן; זכות זו היא זכות יסוד חוקתית, שהוכרה בבית המשפט כזכות יסוד של הפרט. ההגנה שניתנה לחופש הפולחן נבעה גם מראייתה של חירות זו כענף של חופש הביטוי, וגם כחלק מכבוד האדם. עם זאת, חופש הפולחן, כמרבית החירויות האחרות, גם הוא אינו מוחלט אלא יחסי, ויש לאזנו אל מול אינטרסים וחירויות אחרות.
נקבע - בין הזכויות החוקתיות שעל המפקד הצבאי להגן עליהן - גם חופש הדת והפולחן. בטרם יגביל את חופש הפולחן לשם שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור, שומה על המפקד הצבאי לבחון, האם קיימים אמצעים סבירים אחרים, שיאפשרו את חופש הפולחן, לצד הבטחת שלומם של המתפללים.
נקבע - ייתכן שהצבת המשטחים הממוגנים יש בה משום פגיעה מסוימת בחופש הפולחן של המתפללים במערת המכפלה, ואולם פגיעה זו קלה באופן יחסי, והשינוי שתכניס הצבתם אינו פוגע באופן בלתי סביר ביכולתם של המתפללים השונים לקיים את פולחנם במקום.
נקבע - שוכנענו כי נבחנו חלופות אחרות, מתוך מטרה להגשים התכלית הביטחונית שבהגנה על חיי אדם מזה והחובה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחופש הפולחן של המתפללים במקום מזה, וניתנה הדעת לצורך להגשים את התכלית הביטחונית בדרך שתפגע באופן מינימאלי בזכות הפולחן של המתפללים, ברגישות המקום, בחשיבותו הדתית, ההיסטורית, והארכיאולוגית. לפיכך, הצו הוצא לתכלית ראויה, והוא עונה גם על דרישות המידתיות והסבירות.
בג"צ 4661/06 הוועד לפיתוח חברון ואח' נ' מדינת ישראל ואח'
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופטת ד' ברלינר.
מיום 27.6.2006.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
