|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבחן הנאמנות של ערביי ישראל
|
המלחמה בלבנון העירה לחיים את מה שרבים ניסו להחריש ● היא חידדה את המורכבות שביחסי ערביי ישראל ויהודי המדינה ● למרות הקשיים - על ישראל לדרוש את "חובת הנאמנות" - באותה הדרך שנעשה הדבר בצרפת, הולנד וגרמניה
|
|
ח"כ אחמד טיבי: "שר הביטחון רוצח, וטרוריסט"
|
|
|
|
|
|
|
|
| "ישראל, כמדינה דמוקרטית, מחויבת לקבל את ערביי ישראל - על דעותיהם השונות. לא ניתן לכפות גישה, גם לא דרך. איש-איש בדרכו יצעד. אלא שגם לדרך יש "סוף". בד בבד, מחויבת מדינת ישראל לדרוש את חובת הנאמנות מכל תושביה. מכל אזרחיה". | |
|
|
|
|
הקרב על התודעה
|
|
יוסי עבדי
|
|
במערכת חשובה מאין זו - לא ניתן לנצח באלתורים, גם אם ננסה * המלחמה בלבנון - שונה במהותה מקודמותיה. בעיקר עכשיו * היא דורשת חטיבה משוריינת, גדודים מקצועיים ו"אוגדות הסברה", שיפעלו בכל רחבי תבל * היא דורשת היערכות תקשורתית מיוחדת, "היערכות חירום"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
עד כמה אנחנו חזקים?
|
|
יוסי עבדי
|
|
בראשית הלחימה בצפון - צפה הציבור הישראלי בקרקס הפעלולים של חיל האוויר. ההישגים היו מרשימים * באוויר כבר הורגשה תבוסת החיזבאללה * ואז עבר יום, ועוד יום, עברו יומיים, שבוע ושבועיים * החיזבאללה עודנו חי ונושם * 16 ימים לאחר תחילתה של המלחמה, נראה כי מתגלים בקעים ראשונים בנפש המלחמתית שלנו; קו אדום נחצה * עד כמה חזק יהיה העורף הישראלי?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
המערכה ההיסטורית שהחלה בלבנון, פתחה מחדש את תיבת הפנדורה שכולנו מנסים להסתיר. היא הייתה כניתוח לב פתוח לאחת הסוגיות הקשות שמלוות את החברה הישראלית, מאז יום היווסדה. היא חידדה את מערכת היחסים המורכבת שבין אזרחי המדינה: בין אלה הערבים, ואלה היהודים.
המלחמה בלבנון פורשת לפנינו את המציאות הקשה - כפי שהיא. הפעם היא עירומה וחשופה לכל. וטוב שכך. היא עוררה את השדים משנתם, והעלתה לדיון ציבורי את שאלת הנאמנות האזרחית למדינת ישראל. מצד אחד, ניצבים להם אלה הטוענים כי הזדהותם של ערביי ישראל עם תושבי לבנון היא בבחינת "תקיעת סכין בגב" ו"דוגמה מובהקת לגיס חמישי". מנגד, ניצב לו עמוד ההגנה הערבי, אשר טוען כי התנגדותו למדיניות הממשלה, היא בבחינת התנגדות ל"דרך", ולא התנגדות לעצם קיומה של המדינה.
אכן, לא קל להיות ערבי-ישראלי בימים אלה; לבטח לא קל להיות חבר כנסת מטעם המגזר. מימין, "החובה המוסרית" להזדהות עם בני עמך, ומשמאל, החובה המוסרית עוד יותר להזדהות עם מדינתך. ואולם, אל לנו כי נתבלבל. אסור לנו לטאטא את הבעיה מאחורי הדלת המסתובבת של ה"דואליות הלאומית". עלינו לעמידה דום, ולקרוא לה תיגר - פנים אל פנים.
מבחן הנאמנות
ישראל, כמדינה דמוקרטית, מחויבת לקבל את ערביי ישראל - על דעותיהם השונות. לא ניתן לכפות גישה, גם לא דרך. איש-איש בדרכו יצעד. אלא שגם לדרך יש "סוף". בד בבד, מחויבת מדינת ישראל לדרוש את חובת הנאמנות מכל תושביה. מכל אזרחיה. שאלת הלויאליות במקרה זה, הינה מוחלטת. שאלה שאין לה חצאי תשובה, וגם לא סימני פיסוק.
לאחרונה, גם מדינות אירופאיות החלו להבין את הצורך במבחן שכזה. התמודדותה של צרפת עם גל אלימות מוסלמי, ריאקציה למציאות מורכבת של חוסר אינטגרציה חברתית, הביאה את שר הפנים הצרפתי, ניקולאס סרקוזי, ליזום חקיקת נאמנות שעתידה לחול על כל אחד ממהגריה. זה מתחיל בשפה, ומסתיים בהכרה בעקרונות הרפובליקה. גם בגרמניה, ואפילו בהולנד, דורשים עתה המנהיגים מבחן נאמנות מוחלט. לכל מבחן מבנה שונה, לכל אחד דרך אחרת. אך דבר אחד משותף לכולם: ה"נאמנות" - כעקרון על.
גם אם טרם הגענו לעמק השווה באשר להגדרת עקרונות הנאמנות, וסביר כי יארך הדבר זמן ומילה, דבר אחד כבר ברור. ברור מהי "חוסר הנאמנות". הסתה כנגד אזרחי ישראל היהודים - היא סימן אחד. ביקור חפוז אצל אסד הבן - הוא לבטח סימן אחר. עידוד פיגועים, חיזוקו המוראלי של נסראללה, הכרה בתפיסות החמאס, ושלילת סמכותה של כנסת ישראל - גם הם דוגמה מובהקת לחוסר נאמנות. הנה כי כן, הקלפים מונחים עתה על השולחן, והשחקנים כבר מוכנים ל"קרב". זה הזמן לפעול. עלינו לראות באירועים האחרונים בבחינת נורה אדומה, כצפירת אזעקה, אשר צריכה להעיר את קברניטי המדינה, ולומר להם בבירור: אל נא תתעלמו מהבעיה, הגדירו אותה, שמא יהיה כבר מאוחר.
|
| תאריך:
|
03/08/2006
|
|
|
עודכן:
|
03/08/2006
|
|
יוסי עבדי
|
|
על-פי החלטת הממשלה, ישנם רשימה של יישובים הזכאים לפיצוי, כמפורט להלן. לכל יישוב נקבע התקופה שלגביו מגיע פיצוי, בהתאם לחישובים שלהלן. יישובים אלו יבקשו פיצוי ב"מסלול הירוק", כפי שמכנה זאת רשות המיסים. ליישובים המוגדרים כ"יישוב ספר" ישנה אפשרות לתבוע ב"מסלול הרגיל" (או ב"מסלול הירוק").
|
|
|
|
|
ראש הממשלה החליט אתמול, במסגרת ראיונות לתקשורת הזרה, להגדיל מחלוקת ולסדוק את הקונצנזוס סביב הלחימה בצפון, לחימה בזרועה הארוכה של אירן. מאחר שהוא העלה את העניין לסדר היום הציבורי בעיתוי האומלל הזה חובה לדאוג שיקבל משוב שמא יטעה.
|
|
|
|
|
בכל הכבוד, ראש הממשלה בהביעו בימים אלו - בעיצומם של הקרבות - את כוונתו בדבר מימוש תוכנית ההתכנסות, שהיא אינה אלא הינתקות בעלת מטבע לשון אחר [כדי שתיזכר ותיזקף לזכות אולמרט ולא לזכות שרון] - טעה.
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד זוכים הגנרלים העבריים למידה עצומה של אמון מצד הציבור הישראלי. כנראה, השילוב של "גנרל" (אפילו אם אינו הראשון מזה אלפיים שנה) עם "ישראלי" עושה משהו מיסטי לציבור. גם כשהגנרלים העבריים כשלו בגדול - ייחס הציבור הישראלי את הכישלון להנהגה המדינית, וזיכה בתמימותו את הגנרלים, שהמשיכו לפשל בגדול. ובינתיים החיילים והפיקוד הזוטר נאלצו בתעוזתם להציל פעם אחר פעם את מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
השבוע, החל השלב השלישי, הבוגר, של המלחמה. השלב הראשון, הילדותי, כלל את ההסתמכות הטוטאלית על חיל האוויר. משהו בסגנון: הבה נשב מול המוניטורים בבור במרכז הארץ וננהל את המלחמה בשלט רחוק. במקום שחיל האוויר יסייע לכוחות הקרקע, הוא נהפך לכוח העיקרי.
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
