"
לא תשחרר אסירים? נפנה לחיזבאללה", כך מאיים ח"כ ערבי על ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל. אין גבול לחוצפה, אין גבול לבושה. כך מוכיחים לנו שוב ושוב חברי כנסת שכלל לא בטוח שהם ממלאים את השליחות שהטיל עליהם המגזר שבחר בהם, אבל בטוח שהם מייצגים לכאורה את הגרועים שבאויבנו. כאן, מתוך כנסת ישראל, בחסות חסינות שמדינת ישראל מעניקה להם, בעזרת משכורות עתק ע"ח משלמי מיסים שומרי חוק ושוחרי שלום, הם מעיזים להתנהג ללא גבולות וללא חשש, להסית, לאיים ולהפריע.
חברי כנסת ערבים מטיילים ברחביי מדינות אויב בניגוד גמור לחוק, מצהירים הצהרות לוחמניות, לועגים בראש חוצות על ישראל ומנהיגיה, לכאורה מוסרים סודות מדינה, ומסיתים למלחמות נוספות.
כאזרח מדינת ישראל אני רואה את הכותרות, קורא את המאמרים והכתבות, ולא מאמין למשמע אוזני, לא מאמין למקרא עיני. שוב מוכיחים לנו חלק ממנהיגי המגזר הערבי שנאמנותם למדינת ישראל לכאורה אינה קיימת כלל. המנהיגים הערביים מוכיחים שוב שאולי אינם מבינים את מהות הדמוקרטיה, הם עלולים לגרום למשטר דיקטטורי במדינת ישראל. הם לא היו מעיזים לעורר פרובוקציות כאלה כתושבים ובמיוחד כפרלמנטרים במדינה ערבית כלשהי, אפילו לא ברשות הפלשתינית הטרוריסטית. התנהגות כזאת כנגד המדינה שלהם, שבהם הם אזרחים, היתה שולחת אותם מהר מאד לדייט עם 72 בתולות הממתינות לכל שהיד, או יותר נכון לכל טרוריסט.
כאן, במדינת ישראל, עושה רושם שיש עודף סבלנות וסובלנות לכל מי שמערער על הדמוקרטיה בשם הדמוקרטיה, לכל מי שמערער את אושיות הדמוקרטיה בשם הקיפוח, ובתנאי שאינו יהודי. אני לא מצליח למצוא קיפוח חריג כל שהוא המצדיק הזדהות כל כך גדולה עם אויבי המדינה שהם אמורים להיות חלק ממנה.
ערביי מדינת ישראל אינם משרתים בצבא או בשירות לאומי כלשהו, ולמרות שיש להם את הזכות להתנדב רק בודדים מנצלים זכות זו. לעומתם ישנם נכים קשים רבים, יהודים, שמתעמתים עם משרד הביטחון בדרישה להתנדב לשירות צבאי כלשהו. מדוע המגזר הערבי אינו עומד על זכות זו? הם מעדיפים "ללכת עם ולהרגיש בלי", הם טוענים לקיפוח אבל נהנים מה"קיפוח", להם יש שלוש שנים יתרון על כל בחור/ה יהודי או דרוזי שרוצים להגן על המולדת המשותפת מפני האויב הערבי, וראינו זאת היטב במלחמת לבנון השנייה.
הם מנצלים את שלושת השנים ה"עודפות" ללמוד או לעשות לביתם. הם טוענים ל"פלשתיניות" אבל יסרבו לכל הצעה לספח אותם למדינת פלשתין, אפילו אם זה יהיה בסך הכול שינוי תוואי גבול, לא טרנספר ולא שינוי רחוב. כפרים ערביים גדלים ומתפתחים בקצב מסחרר, לכאורה מבנים רבים נבנים ללא אישורים ובניגוד לחוק ואין מי שיאכוף, המשטר היהודי מפחד מעימות עם המיעוט הערבי, ואם המשטר מפחד ממך מדוע לא לנצל זאת לטובתך?
הם רוצים את הדמוקרטיה היהודית אבל מנצלים אותה לרעה, לכאורה כל הזמן בודקים את גבולות הדמוקרטיה היהודית. בודקים, ורואים שגבולות הדמוקרטיה נמתחים ומשתנים רק לטובתם. מייעצים ומייצגים את הגרועים שבאויבנו, לא בסתר, לא בחדרי חדרים, הכול בגלוי, בראש חוצות בכותרות כל אמצעי המדיה, אין חשש, אין גבול לחוצפה, אין ענישה.
איני יודע כיצד אפשר להתמודד עם הבעיה, אולי כבר עברנו את נקודת האל חזור, אבל כאזרח, אני חושב שמדינת ישראל אינה יכולה להמשיך בקו זה, אינה יכולה להרשות לעצמה שהדמוקרטיה העודפת תגרום לאבדון, לאובדן שליטה. לעיתים אנחנו נוטים לשכוח שאנחנו מוקפים במדינות אויב שממתינות למחיקת ישראל ממפת העולם אולי בדרך למחיקת מדינות דמוקרטיות נוספות, ולכאורה אנחנו מעודדים בשתיקה אויבים מבית.
אני קורא לחברי הכנסת הערביים, בדקו היטב אם אלו שבחרו בכם לייצג אותם בכנסת מרוצים מפעילותכם. אין לי ספק שבחרו בכם על-מנת לטפל בבעיות המגזר הערבי ישראלי, בבעיות הבוערות (ויש הרבה). אתם טוענים לקיפוח אז תטפלו בקיפוח, לא בטרוריסטים שאינם מבחינים בין יהודים לערבים, הראו לנו, אזרחי מדינת ישראל, שאתם אכן ממלאים את תפקידכם, שאתם עוזרים לבוחרים שלכם, לשם כך שלחו אתכם, לייצג אותם בכנסת, לא את הסורים, לא את החיזבאאלה, וגם לא את החמאס, רק את ערביי ישראל שבחרו בכם.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
