לעבור את גיל ההתבגרות בשלום

הפרעות במשקל

גיל ההתבגרות מתאפיין בהתעסקות רבה יותר בחשיבותו של המראה החיצוני. המתבגרים נתונים להשפעות חברתיות וסביבתיות, להשפעת התקשורת והפרסום של חברות המשווקות מזון או תרופות דיאטטיות, והדאגה למשקל הגוף נעשתה לאחת הבעיות העיקריות שמטרידות את בני הנוער.

דיאטה לא מבוקרת או בלתי נחוצה היא התנהגות סיכונית הן בשל השפעתה השלילית של הגבלה קלורית על הצמיחה בגיל ההתבגרות, והן בשל הסיכון לפתח הפרעת אכילה כגון אנורקסיה או בולימיה. בגיל ההתבגרות נפוץ אף יותר עודף משקל, והיום ידוע שמתבגר בעל עודף משקל נתון בסיכון גבוה מאוד להיות מבוגר שמן על כל המשתמע מבחינה בריאותית ולכן חשובה ההתערבות המוקדמת.

גינקולוגיה של מתבגרות

השנים הראשונות לקבלת המחזור החודשי מלוות בשאלות רבות מתוך אי-ידיעת "מה תקין" ועקב שיעור גדול של אי-סדירות המחזור, שהוא תקין בחלק מהבנות ובחלקן אפשר שיעיד על אי-איזון הורמוני.

בירור עשוי להרגיע את הדואגות ולאבחן את אלה הזקוקות לטיפול. כאבי מחזור הם שכיחים אך לחלק מהנערות הם גורמים אי-נוחות רבה ולעיתים גם להפסד רב של ימי לימודים. ניתן להקל במידה רבה על כאבי מחזור בעזרת תרופות פשוטות ובטוחות, לכן אין סיבה לסבול וכדאי להיוועץ ברופא בעניין אפשרויות הטיפול. מיניות והצורך באמצעי מניעה הוא נושא שעומד על הפרק אצל חלק מהמתבגרים, וחשוב שתהיה להם גישה למידע ולטיפול לפי הצורך.

מתבגרים עם מחלות כרוניות

התמודדות עם מחלה כרונית בתקופת ההתבגרות היא אתגר לא פשוט למתבגר, והמטפלים וההורים צריכים להיות ערים לכך. קיומה של מחלה כרונית והטיפול בה יכולים להשפיע על התפתחותו של המתבגר או על מראהו החיצוני, וזאת בתקופה רגישה שיש בה דגש חזק על המראה החיצוני ורצון "להיראות כמו כולם".

התלות בהורים בכל הנוגע לטיפול במחלה ובקשר עם הצוות המטפל יוצרת קושי בחתירה לעצמאות ולגיבוש הזהות העצמית. קשיים אלה יכולים לגרום לירידה בהיענות הטיפולית של המתבגר ועקב כך להידרדרות מצבו הגופני. התייחסות לקשיים, הידברות בנושאים הבעייתיים ושיתוף המתבגר בהחלטות, יכולים להקל את תפקודו ולשפר את ההיענות לטיפול.

גיל ההתבגרות הוא תקופה ולא מחלה. רוב המתבגרים עוברים שלב זה בדרך קלה יחסית וגדלים למבוגרים צעירים ותורמים לחברה.

תפקידנו כהורים, מטפלים וכחברה שבה הם מתבגרים, להיות שם בשבילם, לתמוך בהם בעת הצורך, לסלוח ולהבין כשצריך ולאפשר להם לעבור את התהליך הטבעי בשלום.

למרות הישענות יתר על בני גילם לקבלת תמיכה, עדיין המתבגרים זקוקים לתמיכה, קבלה, הבנה ומידע ממבוגרים. לעיתים הקשר הוא עם ההורים, ולעיתים קל יותר למתבגר ליצור קשר עם מבוגר אחר כגון קרוב משפחה, מורה, מדריך או רופא מטפל.

הגישה למתבגרים והטיפול מחייבים אותנו להבנת תקופה ייחודית זו בחיים, ליכולת להבין את הצרכים הייחודיים של המתבגרים וההורים וליכולת תקשורת טובה אתם. תפקיד ההורים בגיל ההתבגרות חשוב, אף שלפעמים יש תחושה שהם אינם רוצים לשמוע את דעותינו.

חשוב להיות מעורבים בחיי המתבגרים, לשאול, להביע התעניינות, להציע עזרה, אבל - מתוך כבוד לפרטיותם, ללא תחקירים מייגעים. לא ניתן למתוח ביקורת על כל דבר ולצפות שיקשיבו לנו. מוטב להתרכז בדברים המהותיים בעינינו כגון סמים, אלכוהול ובטיחות, ולוותר על ביקורת על הדברים הפחות חשובים לנו, כמו סידור החדר.

יש לזכור שגם כאשר אנו זוכים להרמת גבה או לזלזול בתגובה לדברינו, המתבגרים שומעים וקולטים ואפילו מפנימים, והדברים מחלחלים ומשפיעים על החלטותיהם. במחקרים הוכח שבני נוער להורים שדגלו בדחיית התחלת קיום יחסי מין החלו לקיים יחסי מין מאוחר יותר. וזו רק דוגמה אחת.