אני משפשף את עיני בתימהון, ואינני מאמין למראה עיני ולמשמע אוזני. מילא, כבר התרגלנו לכך שלישראלים רבים - במיוחד פוליטיקאים - יש א-סימטריות במוסר והיעדר כל יושר אינטלקטואלי. כבר התרגלנו לכך שהאזרח א' נרדף עד צוואר, מוקע בראש חוצות כגרוע שבפושעים ונדרש לעוף לביתו ולהתפטר מכהונתו עוד בטרם הועמד למשפט, בעוד ב', שמצבו דומה להפליא לזה של א', נח לו בשקט וממשיך בשגרת חייו ובכהונתו הציבורית, וההבדל בין שניהם הוא בכך שהראשון הוא בעל דיעה פוליטית או רקע אישי שאינו חביב על הרודפים, ואילו האחר דרוש להם לקידום ענייניהם או משתייך למחנה הפוליטי הנכון, ולכן הוא מוחזק בינתיים כאתרוג בקופסה, עד שיגיע הרגע לבעוט באחוריו ולהעיפו.
