המדינה מפריטה עצמה לדעת

ההפרטה במדינת ישראל הפכה לגולם שקם על יוצרו. מתפישה כלכלית ליברלית האומרת כי מדינה אינה מנהלת עסקים ואלה אמורים להתנהל במסגרת השוק הפרטי, נוצרה שיטה של גביית תשלום נוסף גם על דברים שממשלה אמורה לספק לתושביה במימון מיסים, והגענו לאבסורד בכך ששר התחבורה רוצה לגבות תשלום בעבור שימוש בכביש שנסלל מכספי הציבור.

הפרטה נועדה להעביר עסקים לניהול פרטי, בהנחה שניהול עסקים בידי השלטונות לעולם יהיה פחות יעיל ויותר יקר, שלא לדבר על הכנסת שיקולים זרים לניהול.

האם תשתית תחבורתית הינה עסק? לא. על הקמת תשתית מופקדת המדינה. מדינה אינה משחק מונופול בו אחד המשתתפים קונה רחוב, וכל מי שעובר בו צריך לשלם מס מעבר. שליטה בצירי תנועה ראשיים וגביית מס מעבר היתה שיטה בימי הביניים, של בעלי חזקה אלימים. עם התפתחות הדמוקרטיה, חופש התנועה הפך להיות זכות יסודית, והחובה לספק תשתית לתנועה הפכה להיות חובה שילטונית.

המושג כביש אגרה הינו ביסודו כשלון השלטונות לספק את הצרכים התחבורתיים הבסיסיים, וחיפוש מקור כספי חוץ תקציבי למימון פיתוח כבישים מתקדמים. לשיטה זו שני תנאים. הראשון הוא שכביש אגרה הינו דרך משופרת הקיימת לצד דרך ציבורית. תנאי שני הינו שהקמת כביש אגרה ממומנת מכסף פרטי.

בהצעתו של שר התחבורה לא מתקיימים התנאים. השר רוצה להפריט את דרך המלך לירושלים, אשר אין בצידה דרך חלופית. כמו כן, השר רוצה להפריט דרך קיימת שהקמתה מומנה מכספי מיסים, כלומר עלי לשלם בעבור שימוש בדרך שהיא בכלל שלי.

אספקט נוסף שנראה לי שנשכח הוא על איזה כביש מדובר, כביש מספר 1. לא בכדי קיבל כביש זה את המספר 1, זוהי דרך המלך לבירת המדינה. כמדומני זו מצווה לעלות שלוש פעמים בשנה לירושלים, והיום רוצים לגבות על זה תשלום.

בקשה מיוחדת מופנית לשר התחבורה: אנא דאג כי כנסת ישראל, משרדי הממשלה, בתי המשפט, וכל מוסד אחר של רשויות השלטון, יועברו לשטח ניטרלי במרכז הארץ, שטח אליו הגישה תהיה חופשית לכל אזרח ולא יגבו דמי מעבר. חלק ניכר מלחץ התנועה בכביש מספר 1 נובע מריכוז כל מוסדות השלטון בירושלים, ועתה, אזרח הנזקק לשרותי מוסדות אלו ייאלץ לשלם כדי להגיע אליהם ללא היתקעות בפקק, פקק שהם יצרו.

בנוסף לכל, יש פן בלתי מוסרי בהצעה האמורה. נבדוק מי ישלם מכיסו את דמי המעבר. נבחרי ציבור לא ישלמו. פקידים ממשלתיים לא ישלמו. תחבורה ציבורית לא תשלם. אנשי עסקים ישלמו, ויגישו זאת כהוצאה מוכרת לזיכוי ממס. אז מי כן ישלם? האזרח הקטן ממעמד הביניים. עוד פעם.