"אין דתי-רוצח"

[הרב נפתלי רוטנברג. אסור לתת לעמיר להיכנס לבית-כנסת]
הרב נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים, אינו שבע רצון, בלשון המעטה, מהגיבוי הניתן בצורה כזאת או אחרת מהציבור הדתי, לרוצח ראש הממשלה. שלוש היריות שירה יגאל עמיר בגבו של יצחק רבין עדיין מהדהדות במוחו, ולקראת יום השנה ה- 11 לרצח, הוא סוגר חשבון עם החברה הדתית לאומית ורבניה, שעדיין רואים ביגאל עמיר דמות דתית. בראיון ל- Nfc, אומר הרב רוטנברג כי עמיר הוא לא פחות מאשר פושע ישראל מן התורה שאין לו חלק ונחלה בבתי-כנסיות ובבתי-מדרשות.

הרב נפתלי רוטנברג, האם לדעתך יש להחמיר עם רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר, יותר מאשר מחמירים עם רוצחים ואנסים אכזריים שנשפטו ונכלאו?

השאלה מאיזו בחינה אתה רוצה שאשיב לך. יש אומנם הבדל בין הרוצח עמיר לרוצחים אחרים, אבל מבחינת הזכויות להם זכאים רוצחים בבית הסוהר אין לשלול את זכויותיו המגיעות לו על-פי חוק.

ולמה כוונתך שיש הבדל בינו לבין רוצחים אחרים?

מבחינה זו שהוא ביצע את פועלו הנורא בשם התורה כביכול ולמען עם ישראל ואין לך חילול שם שמים גדול מזה, ועוד שהוא מוסיף עזות כלפי שמיא ואיננו מביע חרטה על מעשיו. כלומר, מבחינת זכויותיו על-פי חוקי המדינה הבעתי את דעתי שאין לפגוע בו, אבל מבחינה הלכתית דינו של רוצח זה כמומר לכל התורה כולה עד שלא יביע חרטה כנה ועמוקה על החטא הנורא שביצע.

אתה בעצם אומר שהוא בכלל לא דתי. לא שמענו דעה כזו עד כה. רבנים אחרים מסכימים לדעתך?

כשישים רבני ערים ויישובים בישראל, בתוכם רוב רבני יש"ע, נענו לפנייתי וחתמו על גילוי דעת, שכל עוד יגאל עמיר איננו מביע חרטה על מעשיו יש להתרחק ממנו, אסור לכתוב לו מכתבים, אסור להעלותו לתורה ולצרפו למניין. מעבר לעמדה ההלכתית היתה כאן גם אמירה חינוכית: ביקשנו להבהיר לכלל ישראל שלא יכול להיות "שומר מצוות - רוצח" או "דתי-רוצח".

מה הטעם לאסור לצרף למניין או לעלות לתורה מישהו שממילא נמצא במאסר מבודד?

אם הוא יהיה זכאי לחופשות, וכבר אמרתי שאני נגד פגיעה בזכויות האסיר שלו, ועדיין לא יביע חרטה - אסור לתת לו להיכנס לבית-כנסת ובוודאי לא להעלותו לתורה. והוא הדין כאשר ימצה את עונשו וישתחרר ממאסרו.

לא נראה שהצלחתם להכניס את החרם או את גילוי הדעת שלכם לתודעה הציבורית.

זה באמת חבל. אומנם בשעתו נתנו לזה פרסום בולט במשך יום אחד בכל אמצעי התקשורת, אבל אתה צודק שזה לא חדר לתודעה. זו היתה צריכה להיות פעילות חינוכית מתמשכת. לצערי רוב הציבור, חילונים ודתיים רואים ברוצח אדם דתי. ממש הזדעזעתי שרבנים ראו צורך לפרסם מכתב תמיכה בזכותו להתייחד עם אשתו. שוב - אינני שולל את זכותו זו - אבל לא שמעתי את הרבנים האלה יוצאים להגן על זכויות אסירים בכלל! מה עניין לרבנים להגן דווקא על זכויות האסיר יגאל עמיר? אולי הם רואים בו "רוצח משלנו"?! זהו ביטוי לחוסר-ראות משווע והדבר כואב ומצער. במקום לחתום על מכתב תמיכה ב"זכותו" לקיים מצוות פרו ורבו היו צריכים הרבנים האלה לפנות אליו ולתבוע ממנו להביע חרטה גמורה על חטאו הנורא ולדאוג שכל רבני ישראל יצטרפו אליהם.

צריך לחזור ולהבהיר: אין חלילה למעשה הרצח המתועב הזה דבר וחצי דבר עם תורת ישראל, דת ישראל וטובתו של עם ישראל. האדם שמבצע מעשה כזה הוא פושע ישראל מן התורה ואין לו חלק ונחלה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. חובתם של רבנים, מחנכים ומדריכים להבהיר זאת לתלמידיהם ותלמידותיהם השכם והערב.