ועדה רפואית היא גוף מעין שיפוטי, אשר אמור להיות בלתי תלוי, כאשר המוסד לביטוח הלאומי והנפגע במעמד שווה בפניה ובעיניה. אלא, שבפועל הוועדה הרפואית היא חלק בלתי נפרד מהמוסד לביטוח לאומי: המוסד לביטוח לאומי הוא שקובע מי הרופא שישב בוועדה, משלם את שכרו ומסדר את התיק שעומד בפניו. גם מזכיר הוועדה הוא עובד של המוסד לביטוח לאומי.
עקב המצב האמור, למוסד לביטוח לאומי, שליטה על האופן שבו מוצגים דברים בפני הוועדה ולפיכך, בפועל יש לו גם שליטה על תוצאותיה. זאת ועוד, עקב הקשר המובנה שבין הוועדה והמוסד לביטוח לאומי, בידי האחרון מידע, שאין למבוטח, לגבי החלטות הוועדה והמסמכים שבפניה.
הוועדה הרפואית דנה בנושאים רפואיים ומשפטיים באחת וקביעותיה הרפואיות מעניקות למבוטח זכויות כספיות ואחרות מכוח חוק הביטוח הלאומי. למבוטח זכות לטעון בפני הוועדה ולנסות לשכנע אותה לגבי אחוזי הנכות המגיעים לו וגם למוסד לביטוח לאומי זכות להציג את עמדתו. הבעיה היא שלעיתים תכופות, המבוטחים אינם יודעים על קיומם של מסמכים אלה, על חשיבותם ועל הזכות לעיין בהם ולטעון לגבי האמור בהן. כך גם הפרוטוקולים לא נשלחים למבוטחים.
במקרים רבים, בפני הוועדות הרפואיות מתקיים הליך שבו מעורב באופן פעיל רק צד אחד - המוסד לביטוח לאומי, למרות שמדובר בזכויות של הצד השני - המבוטח שלו קיימת זכות להיות מעורב בכל שלב של ההליך ולמרות שאי מעורבותו עשויה לגרום לו נזק. חשוב להדגיש שעורכי דין אומנם מודעים לזכויות המבוטח, אולם, ידיעה זו, ללא שיתוף פעולה מצד המוסד לביטוח לאומי, לא תמיד מספקת. למרות קביעות חד-משמעיות של הפסיקה בעניין זה, המוסד לביטוח לאומי אינו ממציא למבוטחים את המסמכים במועד ומעביר לוועדות מסמכים מטעמו, מבלי ליידע על כך את המבוטחים או עורכי דינם, ובכך משפיע, על קביעותיהן.
הצעות החוק אינו נקיות מפגמים. עם זאת הן חשובות בכך שהן עונות על חלק ניכר מהעוולות הקיימות כיום בוועדות. קיים צורך חשוב שהוועדות יוצאו מהמוסד לביטוח לאומי ותישמר עצמאותן, כך שגם ההליך יהיה שקוף. רק כך יעלה באופן ניכר הסיכוי שזכויותיו של המבוטח ישמרו.
למרות האמור לעיל, הצעות החוק שוכבות בכנסת כאבן שאין לה הופכין. הצעות כאלה ודומות להן כבר הונחו בעבר ע"י חברי כנסת אחרים, ועדיין לא התקיים בהן דיון רציני.
זאת ועוד, הצעות אלה מבוססות על דוח שהגיש השופט (בדימ.) גולדברג ז"ל לפני למעלה מ-10 שנים, בו הומלץ להוציא את הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי ועד היום, למעט ההצעות המופיעות בדוח שאיש לא דן בהן - דבר לא נעשה.
הוועדות הרפואיות קובעות זכויות של אנשים אשר קרה להם אירוע המזכה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי לפיצוי. כל מי שעומד בפני הוועדה שילם במשך שנים ממיטב כספו במסגרת ביטוח חובה המוטל עליו מכוח היותו תושב ישראל, על-מנת להיות זכאי לפיצוי זה. למרות זאת, עקב האופן שבו פועלות הוועדות, התחושה של מי שנזקק לוועדות הוא שעושים איתו חסד ולא שמקנים לו זכות ובפועל קיימת פגיעה במימוש הזכויות של המבוטחים.
הניסיון מלמד כי הביטוח הלאומי מתנהג כאילו כספי המבוטחים הם למעשה כספים שלו וזו אחת הסיבות למיעוט התביעות, שכן אנשים יודעים כי הם יעברו תלאות רבות בדרכם לתבוע את זכותם למימוש זכויותיהם הרפואיות. חשוב לשנות את המצב ולפיכך חשוב לקדם את הצעות החוק האמורות.