הייתי מציע למועמדים לראשות לשכת עורכי הדין לשים לב לעו"ד אילן בומבך אם הם מעוניינים בסיכוי כלשהו בבחירות. אין ספק שמדובר בעסקן היודע את מלאכת הבחירות ולא בכדי הוא הצליח להתקדם כל כך במסלול העסקנות בלשכה, למרות גילו הצעיר יחסית. עסקנות היא משהו שכנראה נולדים איתו, או שיש לך, או שאין לך, ויש כאלו שגם בגיל 70 לא יצליחו לגלגל על לשונם את הקלישאות והכזבים שלאחרים אין בעיה לדוש אותן עד לזרא כבר מגיל 20.
בומבך הוא ההימור העצוב שלי לניצחון בבחירות הקרובות ללשכה, יש לו יכולות בתחום היחצנות, מרץ עסקני ובמיוחד הוא מצטיין בתכונה החשובה של היכולת לשדר אנרגיה, מרץ ורעיונות מבלי לומר כלום, בלי להתחייב לדבר ומבלי להגות ולו רעיון מקורי אחד. אני משוכנע שהוא עסקן הרואה בלשכת עורכי הדין קפצה לקריירה פוליטית בעתיד.
הערכתי "הפוליטית" היא שבומבך יהיה ראש הלשכה הבא נובעת גם מכך שהקבוצות המחויבות יותר מבחינה אידיאולוגית, הצליחו בהתכתשותן חסרת הרסן לפנות לו את הדרך. במידה רבה אחראי לתוצאה זו ראש הלשכה בהתנהלותו הכוחנית והדורסנית ובדרך שבה ניתב את הלשכה לעיסוק אובססיבי בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית, על חשבון העיסוק במשבר המקצועי.
כבר בתחילת המרוץ זכה בומבך לראיון מחניף ביותר עם כתב גלובס נעם שרביט. ממש לא ברור אם מדובר בכתבת יחסי ציבור מוזמנת וקנויה, או בראיון עיתונאי. ככה זה אצל חלק מהעיתונאים שמערבים יחצנות בעיתונאות ושהגבולות אצלם מטושטשים.
ראשית דבר - כל מועמד חייב לשלם את חובו לצביעות. לאחר שעו"ד ארז סיפר לנו עד כמה הוא התלבט לשם מה הוא צריך את התפקיד הנחשק של ראשות הלשכה, מופיע עו"ד בומבך ומבהיר כי גם הוא בנאנסים ומספר לעיתונאי המעריץ: "הייתי מאוד שמח לחזור ולהתרכז רק בניהול משרדי. אבל מאחר שאני מכיר את המועמדים, והם טובים וראויים, לצערי כרגע איני רואה מישהו שבמצע, בניסיון וביכולות יכול לבצע את השינויים שהמקצוע כל כך צריך אותם ומשווע להם".
יש הטוענים שקטע זה של חוסר רצון להתמודד והקרבה עצמית הוא צביעות מחויבת המציאות- אני לא סבור כך. מי שחותר כבר 8 שנים להגיע לתפקיד ראש הלשכה [מגיל 33!] יכול היה לחסוך לנו ולעצמו את ההתחסדות המביכה הזאת, שכבר מזמן אינה באופנה. באופן אישי מי שמספר לי על ההקרבה העצמית שלו ועל רצונו העז להישאר ספון במשרדו המשגשג מתויק אצלי מיד בתיקיית הבלתי אמינים ואני בוחן בשבע עיניים מה הוא מציע באמת. המועמד הטוב ביותר לא ייעשה יותר ממה שהוא מבטיח וזו הסיבה היחידה מדוע צריך לבחון את ההצהרות וההבטחות. אם בעצם לא מבטיחים שום דבר קונקרטי מלבד "שינוי" ו"מהפכה" סביר שגם לא יגשימו דבר.
בומבך מצהיר שיביא שינוי ויעשה מהפכה. הלשכה לא תהיה פוליטית, אבל תהיה מעורבת בנושאים ציבוריים לא פוליטיים - זה ממש נשמע טוב, אבל האם המועמד הנכבד מוכן לפרט יותר? אפילו בתור סיסמת בחירות זה מסר די קלוש. מהם הנושאים הציבוריים שאינם פוליטיים המעניינים אותו? מהן העמדהות שעל הלשכה לנקוט בהן? באיזו מידה על הלשכה להיות מעורבת במאבקים חברתיים שאינם פוליטיים?
במישור המעשי בומבך מציע צעד מהפכני של התמחות של שנתיים. אני בעד! זה קצת מזכיר לי את הבדיחה הידועה על מי שתמך בהנהגת שבוע עבודה של חמישה ימים, בתנאי שזה ייעשה בהדרגה. קודם יעבדו יום ואחר כך יומיים ובסוף ננסה להגיע לחמישה ימים. הדבר החשוב באמת הוא טיב ההתמחות ובנושא זה לא שמעתי ולו הצעה קונקרטית אחת.
לעומת זאת לבעיה של ירידת המחירים בשל הצפת המקצוע יש ליו"ר מתל אביב פיתרון יצירתי ממש מהפכני ולהלן ציטוט מדויק מהכתבה: "בומבך מציע ללקוחות לשלם יותר תמורת איכות. "התחרות מביאה לירידה קשה ברמה וגורמת לרשלנויות והלקוחות צריכים להבין את זה. אפתח בקמפיין מקיף, שיסביר למה כדאי לשלם לעוה"ד שכ"ט ראוי, כי אם העו"ד יישן בשקט, גם הלקוח יישן בשקט..".
אתם הבנתם את זה? הפתרון הוא לפנות ללקוח הצרכן, שעורכי דין המתחרים מוכנים לעבוד בשבילו בזול על-מנת שיעמוד על כך שעליו לשלם יותר! מהרעיון הזה ייקח לי זמן מה להתאושש, אני לא צעיר כמו עו"ד בומבך ואסור לי להיגרר להתרגשות מיותרת. אגב איך בדיוק נשכנע לקוחות לשלם יותר? נציע להם להגיש תלונות נגד עורכי דין שביקשו מהם פחות שכר טירחה? אולי בומבך מציע כי עדיף שלקוחות יפנו למשרדים מבוססים שגובים שכר טירחה ראוי מאשר לצעירים המוכנים לעבוד יותר בזול?
המועמד הצעיר ממש שופע רצון טוב ויש לו עבור ציבור עורכי הדין "תוכניות נוספות בתחום התעסוקה: "אני רוצה למצוא פתרונות יצירתיים, למצוא מקומות פרנסה חדשים, להפעיל מרכז תעסוקה מאוד יעיל ואפקטיבי שייתן תמריצים למי שיצליח למצוא עבודה לעוה"ד. אני רוצה לשלב משרדים קטנים ובינוניים כיועצים משפטיים בחברות ממשלתיות, ולתת גם להם חלק מהעוגה. אני רוצה לשלב עו"דים חדשים בפירוקים, כדי שהתיקים לא יגיעו תמיד לאותם אנשים. היום רוב הלשכה זה משרדים קטנים ובינוניים ועורכי דין צעירים".
כמו במערכון של הגשש- אני רוצה דירה זה עוזר לי? אנחנו לא אמורים לבחור במי ש"רוצה למצוא רעיונות יצירתיים",אלא במי שיש לו כבר כמה רעיונות כאלו. אין לי ספק שהדמגוגיה הנבובה הזאת נועדה לעורכי הדין הצעירים. אני מבוגר מבומבך ב-11 שנים ומכיר עורכי דין המבוגרים ממני ב10-20 שנים. ההבטחות הכוזבות לדאוג לעבודה לצעירים שימשו בהצלחה כבר לפני 40 שנה בבחירות בלשכה. תאמינו לי אף פעם לא יצא מזה דבר.
זאת ועוד, מרוב התלהבות עו"ד בומבך שכח שהוא לא המחוקק ומבטיח כי יעגן בחקיקה שרק עורכי דין יוכלו להיות מגשרים. זו מהפכה אמיתית והסיכוי שלה להתממש הוא קצת פחות מאפס מוחלט. בינינו, איך בדיוק מונעים מרואי חשבון לגשר במחלוקות כספיות וממהנדסים בבעיות בנייה? אם מי שאינם עורכי דין יכולים להיות בוררים על-פי הסכם, איך ניתן למנוע מהם לגשר?
יש לי "חולשה". אף פעם לא אהבתי עסקני לשכה שנבנו מתחום ועדת האתיקה. זהו תחום בו ניתן לרכוש שפע של חברים, במיוחד במשרדים חשובים, על-ידי גניזת תלונות נגדם. אני לא מטיל דופי באיש, אבל אני בהחלט חשדן מאוד. כאשר עורך דין בגיל 33 שם לו למטרה להיות ראש ועדת אתיקה, אני יודע שהוא מתכוון להגיע רחוק ולדאוג לכך שכולם יהיו חייבים לו.
הקשר המושחת בין הפוליטיקה בלשכה לתחום האתיקה הוא הסיבה שיש להפריד לחלוטין בין עסקנים מסוגו של בומבך לתחום האתיקה ואפילו לדרוש תקופת צינון בין כהונה כראש ועדת אתיקה למועמדות בבחירות. הפיתרון הנכון לדעתי הוא שהלשכה, כלשכה וולונטרית, כלל לא תעסוק בנושא אבל עוד חזון למועד. בשלב זה יש לקבוע נהלים שיבטיחו כי עסקנים פוליטיים לא ישתמשו לרעה בכוח הניתן להם בתחום המשמעתי על-מנת לקדם את בחירתם לתפקידים בכירים יותר.
ולבסוף מבטיח לנו מר בומבך לנצל את הכוח הצרכני של הלשכה להשגת הטבות מפליגות לעורכי דין. על דרך פעולתו בתחום זה דווקא למדתי לאחרונה. מחוז תל אביב ממליץ להצטרף לקרן פנסיה שנבחרה על ידו, למיטב ידיעתי, ללא הליך של מכרז פנסיוני מסודר וייעוץ בלתי תלוי כמקובל בתחום זה. כך גם נהגו ביחס להמלצות המחוז בתחום הביטוח. שום ועד עובדים, או מפעל שאינו מחויב לחובת מכרז ולשמירה על נורמות ציבוריות לא היה מעז לפעול בדרך שבה פעלו בומבך וחבריו במחוז, דרך שהינה פתח אפשרי לקבלת טובות הנאה פסולות. מעניין מה היה הפיקוח שהפעיל הוועד המחוזי בתל אביב בנושא זה.
מקצוע עריכת הדין מצוי במשבר קשה. בדרך כלל תקופות משבר אמורות להוליד לפחות כמה רעיונות מקוריים ו"יצירתיים" להתמודדות עם המצוקות. עד כה לא שמענו מהמועמדים דבר מלבד סיסמאות נבובות. אם זה מה שיש למועמדים לספר לנו אז באמת חבל על הבחירות האלו. אפשר להוציא מכרז ולהעביר את ניהול הלשכה לחברת ניהול מקצועית שתעשה זאת במחיר הטוב ביותר ללא מהומות ומבלי לפטם אותנו בשקרים. אפשרות זו עדיפה בהרבה על הפקדת הנהגת הלשכה בידי עסקו מסוגו של עו"ד בומבך. אנחנו באמת לא צריכים להיות התחנה הבאה שלו בדרך לכנסת.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
