שבתי מסיור מאורגן בארץ המגף, זה היה דיל לא רגיל לרגל ציון הגיל הלא רגיל שלי. כשנרשמנו לטיול לא היה ברור אם הטיול יתקיים, מספר מצומצם ביותר נרשם לסיור המאורגן באיטליה. לא ידענו כפי הנראה, שטיולים מאורגנים אולי עוברים מן העולם.
למעשה, כל בר דעת יכול להכין עצמו לסיור בכל מקום על פני חמשת היבשות. כל המקומות נמצאים כבר באיזה אופן על פני הרשת הוירטואליות ועל כן אפשר להתחקות אחר מסלולים אפשריים ופרטי מידע על-פי מדריכי טיולים וירטואליים ואם אתם עדיין שייכים לדור הישן יש בשפע ספרי הדרכה "אמיתיים". ספרי ההדרכה על-פי רוב מתעדכנים וניתן למצוא בהם פרטים רבים: אתרים היסטוריים ואתרי הבילוי בכל מקום ומקום על פני הגלובוס. וכן, ספרי ההדרכה למטיילים הם בבחינת ספרים בסיסיים לפני שיוצאים למסע.
ההתעמקות בספרי ההדרכה לפני הטיול מאפשרת טיול מהנה, ורצוי שאחד המטיילים ייטול על עצמו את הכנת המסלולים, כדי למנוע סחבת בעת הטיול. צריך להחליט מי "מפקד" הטיול להניח לו לפנטז לפני המסע על המסלול ולאחר מכן במהלך הטיול אפשר לעזור לו בניווט. וחשוב מכל שלכל מטייל תהיה מצלמה משלו, היום בעידן הדיגיטאלי מצלמה אינה מצריכה לימוד מעמיק אפשר לדעת לצלם באופן מקצועי כבר מן השנייה הראשונה, חשובה זווית הראייה ופחות הטכניקה. חשוב מה העין מצליחה לקלוט באמצעות העדשה ופחות מהי מידת המקצועיות של הצלם. עוצמת החוויה הרבה פעמים היא אישית.
לו ידעתי מראש שסיור מאורגן נוטל את האפקטים הרומנטיים מסיור באיטליה, ולו ידעתי שסיור מאורגן גם בקבוצה קטנה הופך את המסע למסע צבאי, עם לוח זמנים צפוף ביותר אולי הייתי מוותרת על הטיול המאורגן. האמת, כעת לאחר שחלף שבוע קשה להיזכר ברגעים הרומנטיים שהיו בטיול, הסיור המאורגן אם ביקשת להגדירו כיציאה רומנטית רחוק מלהיות כזה. אף שנוסעים עם אוטובוס צמוד ולכל אחד יש ספסל להשתטח עליו אין זה הסיור הרומנטי. כן, היו ימים שהשמש האירה פנים למטיילים אך לא יכולנו להתבודד ולחוות את הריחות המקומיים כי תמיד היינו שייכים לחלק מקבוצה או לקבוצה כולה. כקבוצה בסיור מאורגן תלויה הקבוצה במארגן הטיול.
"למזלנו" עוד טרם יצאנו מגבולות הארץ הקטנה נמסר לנו שמהמדריך שלנו מיומן באופן בלתי רגיל. מסרו לנו שיש לו שנות ותק אדירות ועל כן יהיה לנו טיול משובח. והאמת, המדריך הפליא בידיעות, היטיב עמנו בניירות ובסיפורים אודות המקומות בהם סיירנו. הוא באמת לא זרק אותנו למים הקרים בלא שהכין אותנו לגבי כל נקודה גיאוגרפית בה טיילנו. רומא, פירנצה, סירמיוני, ערים גדולות בעלות היסטוריה בת אלפי שנים מול עיירות ציוריות לחופי ים. המדריך שלנו היה דניאל ברכה. מדריך מדופלם בעל ותק של שלושים ותשע שנות הדרכה.
ואולי זוהי נקודת התורפה של דניאל ברכה? שפע הידיעות והכרת הארץ אליה הגיע הובילה אותו לניסיונות בלתי נלאים לפטם אותנו בידיעותיו. ואם לא הספיק לנו הוא סיפר לנו על עלילותיו במהלך השנים. על הקבוצה שכמעט הלכה לאיבוד שמענו כבר מהיום הראשון, וזו הייתה האבוקה לאורה נאלצנו ללכת במשך השבוע. בשל אילוצי חברת התיירות יצאנו בטיסות צ'רטר מן הארץ וחזרה. נחתנו בטורינו וחזרנו דרך מילאנו מהלך הנסיעה באוטובוס באיטליה היה מייגע ומעייף. מפירנצה נסענו ישר לרומא ואחר שבנו לפירנצה מסע פתלתל שהביא אותנו לנקודות מסוימות הלוך וחזור. יכול להיות שעקב אכילס של הסיור היה ארגון הטיול.
יכולתי לכתוב את תחושותיי על המסע המייגע, את התחושות שלי שהולכות ומתחדדות ככל שאני מתרחקת מחוויית המסע שאין טעם לטיולים מאורגנים, פרט לנוחיות שנושאים לך את החפצים לחדר, ולעובדה שהמדריך שלנו ידע להסתדר עם הנהג פסקאוולה האיטלקי באופן מושלם, או דיבר באופן חופשי עם המדריכות המקומיות. מלבד אלה, לא ראיתי יתרון בטיול המאורגן. אני חשה יותר ויותר שטיול הוא עניין של טעם אישי. ארץ יפה כמו איטליה צריך לטעום בטעימות קטנה, לחוש את הריחות, להביט בנופים הירוקים ובאתרים ההיסטוריים ולא תמיד צריך להתייגע עם הסברים מקיפים. קריאת הסברים היסטוריים הייתי משאירה לשעות הפנאי לפני ואחרי הטיול.
האמת היא שנפרדנו כולנו מן המדריך דניאל ברכה בתחושת החמצה, לא נוצר הקליק הזה בינינו לבינו, והיה בי צורך מסיים לשוב ליצור דיאלוג עם המדריך המדופלם כדי לשמוע מבעל מקצוע, קצת על העיסוק, שלפעמים הוא כפוי טובה.
הריאיון עם דניאל ברכה, מדריך הטיול
שאלה: ספר לי, בבקשה, מדוע בחרת להיות מדריך טיולים? והאם מדריך טיולים עם ותק כמו שלך עדיף על פני המדריכים החדשים והצעירים? אני הרגשתי שמרוב ידיעות וניסיון הגנת על הקבוצה ומנעת מאיתנו וגם ממך הרפתקאות מסוימות, האם הרגשתי נכונה?
תשובה: אבי היה שחקן תיאטרון מפורסם בבולגריה. ירשתי ממנו כישרון זה. חיפשתי דרכים לתעל מתת אל זו. להרגיע את הר הגעש הרוחש בגופי מאחר ובזמנו להיות שחקן צריך היה קשרים בחוג סגור ומצומצם. (שימו לב לשפה העשירה של דני ברכה, כן כל המסע הוא דיבר איתנו בשפה מאוד ספרותית, שפה שיש בה ליסטים ולא שודדים - ש.ו.) חיפשתי אלטרנטיבה של "חצי תאוותו בידו". כך אני יכול להיות שחקן ראשי, במאי, מחזאי ותפאורן, עומד בפני קהל שלי ושלי בלבד. (כן, שמנו לב שאתה רוצה לשלוט בכל, כאשר עצרת באוטוגריל לאכול פסטה וספגטי לא בדיוק היה איכפת לך שאנו משוועים לסתם מקדולנדס או לאיזה סטייק עסיסי בסגנון פירנציאני) אני עד היום מתרגש כמו ילד קטן מההיזון החוזר מהמבט המהופנט, וממחיאות הכפיים של הקבוצות שלי ברחבי תבל. רק פעם אחת זה לא הלך והמשתתפים סברו שאני לא בליגה שלהם. (כן, זה היינו אנחנו, הקבוצה שלנו!)
וזה קרה בקבוצה האחרונה לאיטליה. (כן, כן, אצלנו לא נוצר קליק) זה הכניס אותי למיגננה ומנע ממני לפרוק אנרגיות אדירות שנבלמו מחששי מחוסר התגובה של ציבור זה. זה טרם קרה לי. (רצינו קצת יותר יחס, רצינו שתשב איתנו במקום באוטוגריל במסעדה נחמדה לעת ערב, וזה קרה רק ערב אחד כשיצאנו למסעדה נפלאה בהרים עם להקת פולקלור מקומית, ופעם אחת טעמנו מרק מינסטרונה אמיתי, רק פעם אחת! כשחיפשנו בכל האוטוגריל מרק כפי שהבטחת ולא היה!) כל הקבוצות שלי ברחבי תבל: יפן, סין, תאילנד, וייטנאם וקמבודיה, מיאנמר, פיליפינים, קוריאה, הונג קונג, מקאו, הודו ונפאל, טאיוואן, סינגפור, אירופה הקלאסית, ארה"ב, קובה, דרום אמריקה, קנדה ושייט לאלסקה, דרום אפריקה, איסלנד, מדינות יוגוסלביה לשעבר, מזרח אירופה כולל רוסיה בכל המקרים חזרו כולם נלהבים ונירגשים. (אולי חברת "אופיר טורס" צריכה לפצות אותנו על מידת האכזבה שלנו? טיול חוזר עם מדריך משגע כפי שראינו במסעדה ההיא, מדריך ששר ומנעים לקבוצה את האווירה המקומית בלי הסברים מייגעים? שילמנו המון כסף על הטיול וגם על כל פעם כשנכנסנו לשירותים שילמנו יורו ואפילו היה מקום שביקשו שני יורו). תמיד יש פעם ראשונה. מדריך ותיק בעל ניסיון יוצא ממצבים אבודים ויכול להפוך כישלון להצלחה.
שאלה: מהם היתרונות שיש לסיור מאורגן בעיניך? האם רק היכולת לבקר בהרבה מקומות בקצב מהיר ואינטנסיבי?
תשובה: טיול מאורגן הוא מאוד נוח לנוסע. מטפלים בכבודה שלו מצמידים לו הדרכה, הסעה צמודה. אין צורך להסתבך עם מפות בתי מלון ועוד ועוד. זה זול משמעותית מפרטי וזאת מהעובדה שהמחירים נמוכים ב-40 אחוז קצרה היריעה מלפרט. (האמת, דניאל ברכה, אתה מה זה צודק כאן! הכי צודק בעולם!)
שאלה: חשבתי לפני היציאה לטיול, שיהיה לנו סיור אינטימי עם קבוצה קטנה וסברתי שיהיה נהדר ונקבל תשומת לב. היו שלושה ילדים בקבוצה היה צריך לדאוג להם חומרים שגם יתאימו להם. היה צריך לכוון את הטיול אומנם לטעם הרוב עם
או לפחות להזהיר את ההורים שהטיול לא מתאים לילדים. אני אישית אשמח לטייל באופן עצמאי אם יתמזל מזלי בעתיד באופן ספונטאני, כמו ללכת לאיבוד במקום זר.
תשובה: יש טיולי משפחות הם מוגדרים ככאלה ומתוכננים בהתאם. הם כוללים סיורים בכל מיני גני שעשועים והמחיר בהתאם. הטיול שלנו לחלוטין אינו מתאים לילדים. מי שהתעניין מראש בטיול שלנו ידע למה הוא הולך. יותר מכך משפחת ה. מאילת צלצלה אליי לפני לפני הטיול והאב ד. הדגיש שנמאס לילדיו מפארקי שעשועים באירופה. והם בילו בכולם, הוא הדגיש שאם זה היה טיול משפחות הם לא היו נרשמים.
האם יש עוד הערות על תפקודי? שאם כן, נא לערוך רשימה ואשתדל להניח את דעתך. לאור כל זאת אני מגיע למסקנה, שדרכינו לא יצטלבו בעתיד ואכן, את צודקת, שלך מתאים ללכת לאיבוד אל הבלתי מצופה זה החלום הרטוב שלי, אך למרבה הפלא מצופה למרות שפע חסרונותיי אני מאוד מאוד מבוקש. ונתמזל מזלי שהם לא מתייעצים איתך לפני שהם נוסעים איתי. באמת, כייף ללכת לאיבוד. רק קחי בחשבון שזה לא יהיה רעיון טוב בלשון המעטה בארצות כמו: הודו, נפאל, סין, רוסיה, מדינות הודו סין לשעבר, יפן דרום אמריקה ועוד. (אופס, אין לי מקום ללכת לאיבוד?)
שאלה: דניאל, אני מודה לך על התשובות על הכנות והרצון לשתף עמי פעולה אף שאני מייצגת קבוצה מורדת אחת. אני זוכרת לטובה סיפור אישי שקשור לשואה, אתה מוכן לספר לי בשנית, יש קצת נחמה בעובדה שיש סיפורים שהצלחת לצרוב בתודעה שלי. סיפור של נס בימי השואה.
תשובה: יהדות ספרד חייתה בשקט ובשלווה בספרד עד שנת 1492 כאשר מלכי ספרד בעידודה האגרסיבי של האינקוויזיציה הוציאו צו לגירושם. היחיד שנאות לקבלם היה הסולטן הטורקי ואנו התפזרנו ברחבי האימפריה העותומאנית לאלכסנדריה לסלוניקי ליוגוסלביה ובולגריה. האוכלוסיה המקומית קיבלה אותנו והפכנו לחלק בלתי נפרד מהעם הבולגרי. כך חיינו 450 שנה ללא שמץ של עוינות עד למלחמה העולמית.
המלך הבולגרי בוריס החליט להצטרף מסיבות פוליטיות ואנוכיות למדינות הציר, בתנאי שהיטלר ידאג שחבל מקדוניה, שמבחינה היסטורית היה חלק מבולגריה הגדולה, יצורף לממלכת המלך הבולגרי. וכך היה. בתמורה ביקש ודרש היטלר שהצבא הבולגרי יצטרף לפלישה לברית המועצות ויתקוף את הצבא הרוסי.והדרישה השנייה להעביר את כל יהדות בולגריה ברכבות לפולין למחנות הריכוז. שתי הדרישות נדחו על הסף על-ידי הפרלמנט הבולגרי והמלך.
בולגריה ניסתה לשלם מס שפתיים ע"י החוק להגנת האומה ופיטרה את כל היהודים ממקומות העבודה הקבועים וגם שלחה את הגברים "כאילו" למחנות עבודה. אבא שלי שהיה שחקן תיאטרון מפורסם פוטר מעבודתו בשעה ששיחק בתפקיד אותלו במחזה של שייקספיר. אימא שהייתה מורה בבית הספר פוטרה במהלך שיעור אזרחות. אך הגרמנים לא קנו את זה ודרשו בתוקף ביצוע לבצע את משלוח היהודים. הרכבות המתינו בתחנות עם קטרים עם מנוע פועל כרוז עבר עם רמקול ופקד על כל היהודים. להתרכז.
בתחנות הרכבת יצאנו רק עם כסותנו עלינו, עם בכי נורא. נפרדנו משכנינו שחיינו בתוכם 450 שנה, כאשר הם בוכים יותר מאיתנו. הייתי בן חודשיים עטוף בקרעי סדינים כי אפשר היה רק לחלום על חיתולים. הוריי ביקשו בדמעות מהשכנים לאמץ אותי שאחיה ואספר לעולם. הם הסכימו מיד. והורי הכניסו אותי לפח אשפה שממנה אלקח מיד בעזוב הרכבות. כל היהודים והורי ביניהם החלו לצעוד לכיוון תחנת הרכבת, מלווים בבכי קורע לב של הבולגרים הגויים למסע לכיוון אחד.
באותו זמן בדיוק געש ורעש הפרלמנט הבולגרי. הקש ששבר את גב הגמל היה הופעתו המרשימה של סגן פטריארך הכנסייה הפרבוסלאבית הבולגרית. הם נכנסו לפרלמנט עם בגדי השרד, ואיימו שהם ישכבו על פסי הרכבת והרכבות תעבורנה על גופותיהם. זה היה כבר יותר מדיי. הפרלמנט ביטל את הצו ונתן הוראה להחזיר היהודים לבתיהם. אותו כרוז הופיע בהול לרכבת וצעק בוטל! בוטל! בוטל! כולם לחזור הביתה!
הורי מיהרו לשלוף אותי מהפח והשאר היסטוריה. כל יהדות בולגריה עלתה ארצה ב-1948 בולגריה לא עזבה אותנו. הפרלמנט הבולגרי הוציא חוק שהיהודים בישראל הם גם אזרחים בולגרים. השיבו לכולם את כל הרכוש ותוך 10 ימים קיבלתי דרכון בולגרי ועכשיו הוא גם דרכון של הקהילה האירופית.
עד כאן הריאיון עם דניאל ברכה, המדריך המיומן ביותר של "אופיר טורס". אני אזכור את חווית הטיול דווקא בשל הרגעים הקטנים שהצלחתי לחמוק למדריך לסמטאות קטנות, אזכור מפגש בחנות קטנה בעיירה בטוסקנה, ישבה שם משוררת וציירת, אמנית בדרגה מקומית שזכתה להציג את אוצרותיה בחנות שלה. ציורים ילדותיים ביותר היו מפוזרים בכל פינה, והיא הציגה לי בגאווה את שיריה שהפכו לחלק מן האיורים הילדותיים שלה. בצבעי מים היא עטפה את מילותיה, שהיו מילות אהבה.
אני אזכור את איטליה בניסיונות הבלתי נלאים שלי לרכוש מגפיים, את הניסיונות שלי לתור בעיניי אחר הרחובות שמותגים הם לחם חוקם. מנסה לשזוף את עיני באוצרות האופנה של ארץ המגף. מה שכן אני מוכנה לגלות לסיום שיצאתי מצוידת בזוג מגפיים איטלקיים שרכשתי לא בחנות יוקרה אלא באיזה בזאר קטן בעיר סירמיוני, עיירה קטנה מוקפת חומה. נעלתי את המגפיים ביום האחרון, ישר צעדתי עם מגף איטלקי, זו הייתה המציאה הכי מתוקה שמצאתי באיטליה. סך הכול עשרה יורו, לא שווה?
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
