|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפרובוקציות האחרונות של החמאס נועדו למשוך את צה"ל שייכנס לעזה ואז, בעזרת הקוויזלינגים היהודים, הם יחזרו על ניצחון החיזבאללה
|
במבוי הסתום אליו נקלעה הרשות הפלשתינית, לא נפגעה החשיבה האסטרטגית אצלם, בניגוד לזו של צה"ל - שהגיעה לרמה של אפס, מאז הפכו מפקדיו לכלי משחק בידי פוליטיקאים מופקרים. החמאס למד יפה את נקודת התורפה של ישראל - כשמציגים אותה כרוצחת ילדים. הפוגרום הפוליטי שישראל ספגה בעולם מתמונות "רצח הילד מוחמד א-דורה", בפתיחת אינתיפאדת אל-אקצה, והמהלומה באו"ם שעצרה את צה"ל במלחמת לבנון 2 - על-ידי סרטון הטלוויזיה של "רצח הילדים בכפר כנא" - מעודדים אותם לחזור לנוסחה המנצחת. ובמיוחד - כשלחיי אדם (ובוודאי של ילדים) אין אצלם שום ערך, ולהפך - כל חלל שלהם יהפוך מיד לשאהיד, ומשפחתו - למכובדת ומאושרת.
יש גם שֵם לשיטה זו של לחימה - "תנפיה" - וזכות היוצרים עליה רשומה על שמו של האייתוללה חומייני, כשרימה את כל העולם (כולל את עמו) בתמונה של "שחרור אירן מהשלטון הרצחני של השאח", על-ידי הצבת ילדים בראש המפגינים נגדו. הנשיא התמהוני (ושונא ישראל) של ארה"ב בלע אז גם הוא את הפתיון והעניק לעולם את הסכנה של מלחמה אטומית מתקרבת.
כמו אז, כן עתה, נשענת האסטרטגיה הזו על שיתוף פעולה של "החוגים הנאורים" בעולם החופשי. לכן, סביר להניח, שצלמי החמאס כבר מחכים בקוצר רוח מי מהם יזכה בפרס ולתהילה עולמית - על הצילום המוצלח ביותר של טנק ישראלי הפורץ לרצועת עזה מול ילדים זורקי אבנים הנהרגים, באמת או במבוים, מול מצלמות הטלוויזיה. וזה מה שצריכים ראשי החמאס, כדי להיחלץ ממעמד המוחרמים - למעמד הקורבנות הזקוקים מיד לרחמי העולם מול "התוקפנות האכזרית וחסרת הפרופורציות" של ישראל.
מניסיון העבר, הם כבר למדו שיש להם על מי לסמוך אצלנו לניצחון האסטרטגיה שלהם: מומחה ישראלי שיחשוף את מלאכת הביום שלהם יזכה לרצח אופי בתקשורת השולטת בארץ, כשבמערכת המשפטית כבר ידאגו לסתום לו את הפה - כפי שעשו נגד חשיפת הביום של "רצח מוחמד א-דורה".
לכן, לפני שצה"ל פורץ לרצועה (ומסכן גם חיי חיילים שלנו ואת חיי גלעד שליט השבוי), הגיע הזמן לנקוט בצעד החוקי והלגיטימי לפי כל קנה מידה והוא - הטלת מצור מוחלט על הרצועה, פרט לרשות לספק לתושביה מים, מזון ותרופות - עד אשר לא יוחזר השבוי שלנו ותופסק הפגזת ישראל משטחם. את זה אפשר להסביר, ללא גמגומים, לכל העולם (בהנחה שיש לנו עדיין מי שמסוגל לעשות זאת), ולנצל, לפחות, נכון את המצב שנוצר אחרי הפינוי האומלל של אזרחי ישראל מרצועת עזה.
העולם יפסיד אולי כמה תמונות מרגשות ונוטפות ארס אך משפחת שליט תזכה לראות את בנה - עוד לפני חג השבועות.
|
|
הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי.
|
|
| תאריך:
|
25/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
25/04/2007
|
|
יוסף דוריאל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סדומאי
|
25/04/07 15:49
|
|
|
|
2
|
|
מוני יקים
|
25/04/07 16:07
|
|
|
|
3
|
|
דניאל איש חזון
|
25/04/07 17:09
|
|
|
|
4
|
|
יובל ברנדשטטר
|
25/04/07 22:25
|
|
|
|
פורום: חטיפת גלעד שליט
|
כתוב הודעה
|
|
|
יום העצמאות ה-59 - מאחורינו. המדינה נכנסה לשנתה ה-60. ללא ספק ארוע-השיא של שני ימים אלה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל העצוב ויום העצמאות מרומם-הלב, היה הטקס על הר הרצל, שהבדיל בין עצב לחג, בין אבל לשמחה, ונהפך כבר למסורת. ההפקה הפעם התעלתה על עצמה, העניקה לקהל ולצופים בבית חוויה ישראלית של ממש.
|
|
|
|
|
פעם כתבתי נאומים עבור כל מיני תשלומים, שהעבירו לי גורמים כאלה ואחרים. התחייבתי לעצמי, שלא אסגיר את מי שקיבלו ממני שירותים כאלה. בארץ עדיין מתביישים נכבדים להודות, כי לא כתבו את נאומיהם.
|
|
|
|
|
במאמר המערכת של עיתון הארץ התקשורת לא אשמה [יום שישי ב' באייר תשס"ז, 2007 .4 .20] מובעת הדעה שוועדת האתיקה של העיתונות לא מצאה את העיתונות כאשמה בכל אותן האשמות שהוטחו בה. לגיטימי שכותב מאמר מבין את הנאמר על-ידי ועדת העתיקה כפי שהוא מבין. עם זאת, דומה שיש במסקנות המאמר מידה לא קטנה של התחסדות. ראשית, הוועדה כן מותחת ביקורת קשה על מקצועיות דיווחים בכלי התקשורת השונים: "הוועדה קבעה עוד שמדיניות 'הגל הפתוח', קרי יום שידורים ארוך שכולו דיווחי מלחמה, הביא למספר רעות חולות כמו מסירת מידע לא בדוק, העצמת כישלונות על-ידי פרשנות יתר וסיקור המעוות את התמונה הכללית בחזית ובעורף, ביישובים היהודיים ובפרט ביישובים הערביים - שכמות הדיווחים מהם היתה פעוטה לעומת כמות הנפילות הגדולה שספגו. ראשי עיריות כראש עיריית קריית שמונה התלוננו בפני הוועדה שמפעלי עזרה אדירים שהוקמו ביישובים לא סוקרו, בעוד מפעל העזרה של גאידמק סוקר בהרחבה." [מירב קריסטל, Ynet 20.4.07].
|
|
|
|
|
תרחיש דמיוני. התנועה הישראלית למען פדופיליה יוצאת בקמפיין למען שחרורם של פדופילים, אשר הורשעו בדין ומרצים עונש של מאסר עולם על התעללות מינית בילדים וברציחתם. פעילי התנועה מקיימים הפגנות למען שחרור הפדופילים, מפיצים חומר תעמולה, המשבח את תופעת הפדופיליה ורואים בה ביטוי נשגב של אמונה ועבודת האל. לצורך פעילות זו הוקמו עמותות, המתרימות כספים למימון ההוצאות המשפטיות של הפדופילים, שהורשעו כאמור בדין, והקמפיין התקשורתי.
|
|
|
|
|
מוכר וידוע הוא הויכוח ההסטורי על 'נוכחות' אלקי ישראל במגילת העצמאות. הדתיים דרשו 'לקרוא לילד בשמו' והחילוניים התנגדו. לבסוף נמצא פתרון באמצעות הניסוח: 'צור ישראל'.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
