השתיקה של אהוד ברק

אהוד ברק שומר על זכות השתיקה - וזה נראה רע מאוד. כול שוטר מכיר את הסיטואציה הזאת. נתפס חשוד - ובחדר החקירות מצפים שהוא ייתן הסבר. זה בעצם הדבר הראשון שכול אדם הגון, בר-דעת, היה אומר להגנתו: יש לי הסבר טוב. זה לא מה שאתם חושבים. אני בכלל הגעתי למקום משום שקבעתי כאן עם החברה שלי. תנו לי לחזור הביתה למשפחתי. אני מבטיח לא לחזור לכאן. ידי נקיות. מצפוני רגוע. אתם טועים.

אבל מי ששותק, מקים עליו, בדרך הטבע, את כול המערכת. גם הציבור לא אוהב את מי שמתעטפים במעטה של שתיקה. הזכות של אדם שלא להפליל את עצמו היא בהחלט זכות חשובה וגם זכות השתיקה, שהיא נגזרת של חזקת החפות השמורה לכול אחד, אין לזלזל בה, אבל צריך תמיד לזכור, מנגד, שהחשדות נשארים בעינם. השופט לא משחרר את השותק בערבות. הנטל רובץ עליו. חובת ההוכחה היא על מי שהראיות נגדו נערמות מבלי שהוא נחלץ משתיקתו.

בית המשפט נוטה, בסופו של יום, שלא להאמין לו. החברה כולה, לבד מקומץ חברים ובני משפחה, בזה לו. אף אחד לא אוהב את מי ששותק. זה מקומם. זה מעליב. זה פוגע באינטליגנציה של כול מי שמעורב. אף אחד לא באמת מאמין שיש לשותק מה לומר להגנתו - ושהוא שומר על זכות השתיקה רק בגלל העיקרון. אין דבר כזה.

ולכן, אסור לבחור באהוד ברק. שתיקתו מעלה צחנה. הוא יודע שאין בפיו הסברים טובים למה שהוא עשה בדרום לבנון - ולכן הוא שותק. הוא יודע שמה שקרה לנו בקיץ שעבר רובץ לפתחו - ולכן הוא שותק. הוא שתק במשך כל ימי המלחמה - והוא שתק לאחריה. הוא שותק עכשיו בכול מערכת הבחירות, דבר שלא היה עולה על הדעת בשום חברה חופשית בעולם, והוא ימשיך לשתוק לאחר שהוא ייבחר, חלילה, בפריימריז של מפלגת העבודה.

זה הפך אצלו לטבע שני. טבע מגונה. מעורר בחילה. כך נהגו המקורבים אליו כאשר המשטרה חקרה את עמותות הקש שהוא הקים ב - 1999, וכך הוא נהג לאחר שפרצו מהומות הדמים בסוף 2000 . אין אדם שגרם נזק למדינת ישראל יותר ממנו. הוא היה האחראי הבלעדי לאינתיפאדה העקובה מדם. האובססיה שלו להגיע להסכם 'סוף הסכסוך' עם הפלשתינים בקמפ דייויד גרמה למה שקרה. מאות נהרגו בפיגועי התופת בשנים שלאחר מכן. אלפים נשאר נכים. וכול אותה העת הסתובב לו אהוד ברק ברחבי עולם. מוכר את מרכולתו בעד כסף רב. כסף ששולם לו רק בגלל מי שהוא היה.

אבל זה עוד לא הכול. מי שקורא כיצד הוא 'עשה לביתו' לאחר שעם ישראל גירש אותו מעל פניו בבחירות 2001, צריך פשוט לומר לעצמו: מן האיש השותק הזה צריך להתרחק. אדם שותק הוא אדם שיש לו מה להסתיר. הוא אדם שחושד בכול. הוא אדם שהשתיקה היא מפלטו. ולאהוד ברק יש הרבה מאוד מה להסתיר. תאמינו לכול מי שדורשים ממנו הרבה הסברים. לא בכדי הוא שותק. ועוד לא שכחנו את מה שקרה בצאלים. את הבריחה שלו מן המקום. את הפצועים שזעקו לעזרה - לשווא. את ההסתלקות שלו מן המקום במסוק. את המבט המזוגג שהוא נעץ בחייליו השרועים על הקרקע.

בשום מקום בעולם לא היה אהוד ברק מקבל 'הזדמנות שנייה'. מועד ב יש רק באוניברסיטה. בעולם האמיתי - זורקים אנשים כמו אהוד ברק לפח האשפה של ההיסטוריה.