החמאס מצביע לגאידמק

רבות כבר דובר על ארקדי גאידמק ועל המניעים שמובילים אותו לתרום כל כך הרבה כסף לחברה הישראלית. לא אעמוד בתפקיד השופט כדי לחקור מאין הגיע הכסף ולאיזו מטרה הוא (באמת) נתרם, אבל גאידמק מוכיח שלעתים, גם תרומות, לא תורמות.

אי אפשר לשפוט היום את תושבי שדרות כשקסאמים נופלים על עירם יום-יום, או את תושבי הצפון בתקופת מלחמת לבנון. קשה לבקש מאזרח פשוט לסרב להצעות של גאידמק בשעה שחייו בסכנה, וכשהממשלה לא מספקת לו הגנה ראויה. אלא שאת תקופת "חומה ומגדל" ואת ה"אחריות הלאומית" שגילו גיבורי חניתה, החלפנו בקיצוניות השנייה של "פאניקה לאומית". זו תקופה שבה האזרחים נמלטים בהיסטריה בסיועו ובעידודו של הגביר, והחמאס מחכך ידיים בהנאה אל מול הישגיו.

ההצלחה של החמאס לא נמדדת רק במספר הקורבנות שהוא גובה בעזרת הקסאמים או המחבלים המתאבדים. צריך לקחת בפרופורציה את התקופה הקשה שעוברת היום על שדרות. על אף שכל הרוג הוא עולם ומלואו, מספר ההרוגים שגבו עד כה הקסאמים, קטן לאין שיעור ממספר הנרצחים בתקופות הפיגועים שעברו על ירושלים, או אפילו ממספר ההרוגים היומי בתאונות הדרכים.

המטרה האמיתית של הטרור היא לזרוע פאניקה ופחד בלבותיהם של האזרחים, תחושת חוסר ביטחון וחוסר אונים. מסיבה זו פחות חשוב לחמאס מספר הישראלים אותם הוא מצליח לרצוח, ויותר חשובים המראות המגיעים מערי האוהלים (מחנות הפליטים) שמארגן גאידמק.

עם כל הכעס על אהוד אולמרט ועל היותו ראש ממשלה כושל ומושחת, העמדה הלא פופולרית שלו ושל ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, מול גאידמק, ראויה לציון. שערו בנפשכם מצב שבו ראש הממשלה משה שרת היה מפנה את רחובות בעקבות פעולות הפדאיון, או מצב שבו יוסף טרומפלדור ואנשיו היו בורחים מתל-חי בגלל התקפות המרצחים. זה מהות ההבדל בין פופוליזם לבין אחריות לאומית.

יותר משעוזרות ערי האוהלים של גאידמק לתושבי שדרות, הן נותנות רוח גבית לטרור ומקרבות את הקסאמים לגני יהושוע, מקום משכנם הנוכחי של ה"פליטים". ההתקפה על שדרות לא מזכירה את לנינגרד הנצורה, ואפילו לא את גוש קטיף בתקופת הקסאמים. תושבי שדרות אינם נפולת של נמושות, ואסור שיהפכו לכאלה בעידודו של מר גאידמק. יש חשיבות לאומית בעמידתם האיתנה מול החמאס מצד אחד, ומול ים הפיתויים שמציע להם גאידמק מהצד השני.

----------------------------------------------------------

הכותב הוא עורך אתר האינטרנט "דעות" () וממובילי הקו האידיאולוגי בצעירי הליכוד.