בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לא רק לטובת הנטבחים ההורגים זה את זה ללא משפט וללא סדר, אף שהתערבותנו מן הסתם תגרום להפסקת הטבח, אלא לטובת בטחונה של מדינת ישראל ● האלטרנטיבה ברורה: בין אם הפתח ובין אם החמס ישלוט בעזה, תמשיך זרימת הנשק לידי המחבלים שם במימון איראן, בעידוד סוריה ובשתיקת מצרים
אף שכל מדינה "צריכה" גבול המגדיר את שטחה, ולרוב המדינות בעולם גם יש גבול כזה, לא מדובר בגבול מקודש ולא מדובר בגבול הכרחי. הנה, גבולותיה של מדינת ישראל הם במחלוקת מבית ומחוץ מזה כמה עשרות שנים - לא רק בשיח הפרטי והציבורי, אלא גם בספרי לימוד - דבר שלא מונע את השגשוג הכלכלי, לא פוגע בקידום המדעי ולא גורע מהגברת הכוח הצבאי תוך שמירה על פערים ההולכים וגדלים לטובת מדינת ישראל לעומת שוחרי רעתה, רוחשי מעידתה וחורשי תבוסתה, וזאת ללא כל קשר עם קברניטיה הפוליטיים. זאת לא רק מהטעם שלא לכל שאלה פשוטה-לכאורה לעתים יש פתרון ותשובה מורכבים ומסובכים, אלא גם מגוף העניין - הגבול הפיזי של מדינה אינו מהווה תנאי להגדרתה, וודאי שאינו תנאי לשגשוגה ואינו הכרח לקיומה. אכן הגבול חיוני, אך אינו הכרחי. דוגמא מאלפת עד כמה הגבול היציב והברור עלול להוות סיכון בטיחותי היא תקופת "ההשקט והבטח" שקדמה למלחמת "בין המצרים" בלבנון - דומה היה שבעקבות הנטישה החפוזה של צה"ל מלבנון, תהיה יציבות, ואכן היה גבול שקט במשך שש שנים תמימות, אלא שבתקופה קצרת מועד זו, התעצמו כנופיות הרצח של החיזבאללה ובחסות ובתמיכת אותם חורשים-שוחרים-רוחשים - צברו אמצעי לחימה מכל הסוגים וככל יכולתם עד הרגע שסברוהו כמתאים להבסת ישראל או לכל הפחות לפגיעה קשה בה. הסתבר בדיעבד כי הכמיהה לגבול [ואפשר להוסיף: "השקט"] - אינה אלא שאיפה לאוטופיה הרחוקה מהמציאות, הרחוקה עד מאוד מהמציאות במזרח התיכון שאינו חדש. קידוש הגבול מצד ישראל הוכח כמעשה איוולת וכחוסר אחריות. המופקדים על בטחון ישראל כשלו כשלון חרוץ, ולא נתנו את הדין. לא שר הביטחון היוצא עמיר פרץ, הרואה במשקפת אטומה, ולא שר הביטחון הנכנס אהוד ברק שיזם וביצע את נסיגת הבזק המחפירה של צה"ל מלבנון - שניהם אף את דין הבוחר טרם נתנו, ואולי יתנו. ללמדנו, כי מה שמתרחש בעזה - לכאורה, מעבר לגבול - ואדגיש: מעבר לגבול הזמני, כי בשלב כלשהו ניאלץ, או נחליט בחדווה [התוצאה תהיה היינו הך] לבנות ולשקם את גוש קטיף מחדש כחלק ממדינת ישראל - מה שמתרחש בחבל עזה הוא מענייננו. אל לנו להתעלם משלטון החמאס שם, אל לנו לאפשר שלטונו שם, ולנו הזכות המוסרית והחובה המדינית להתערב בנעשה ברצועת עזה. לא רק לטובת הנטבחים ההורגים זה את זה ללא משפט וללא סדר, אף שהתערבותנו מן הסתם תגרום להפסקת הטבח, אלא לטובת בטחונה של מדינת ישראל שיש לה עניין ברור, מוכח, מודגם, מומחש במה שנעשה בחבל עזה. לא חשוב היכן בדיוק עובר הגבול הפיזי, השנוי במחלוקת, המקודש לפנאטי הגבולות של השלום, הרואים רק עכשיו ומתעלמים מאחר-כך. ללא קשר עם תוואי הגבול, צה"ל ולא החמאס, צה"ל ולא כל כנופיות רצח המדגימות מול עינינו את רמתם המוסרית אח כלפי אחיו כרמז מטרים למקרה שנהיה נתונים אנו לחסדיהם, צה"ל צריך לשלוט בחבל עזה כדי למנוע אגירת אמצעי לחימה בחבל זה החולש על דרומה ומרכזה של מדינת ישראל, וכדי להגן אחר כך על מתיישבי גוש קטיף שיחזרו ויבנו את החבל מחדש. האלטרנטיבה ברורה: בין אם הפתח ובין אם החמס ישלוט בעזה, תמשיך זרימת הנשק לידי המחבלים שם במימון איראן, בעידוד סוריה ובשתיקת מצרים. עד אשר יסברו הם כי הגיעה העת להביס, או לפחות לפגוע פגיעה אנושה בישראל, כפי שנעשה בלבנון השקטה עם הגבול המקודש בעיני טפשים, הרי בסרט הזה כבר היינו, ואנו עדיין מככבים בו, לא כחכמים.
|
תאריך:
|
17/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2007
|
|
ד"ר אברהם בן עזרא
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יובל ברנדשטטר
|
17/06/07 18:16
|
|
היועץ המשפטי לממשלה אינו קורא עיתונים ואינו מקשיב לתקשורת המשודרת. לא רק הוא, אלא גם כל אנשי משרדו וכל אנשי הפרקליטות. ולא רק הם, אלא גם כל הקצונה הבכירה של משטרת ישראל והשר הממונה עליה, השר דיכטר. כולם-כולם אוטמים אוזניהם מלשמוע ועוצמים עיניהם מלראות.
|
|
|
למדינת ישראל אסור לעמוד מנגד מול האסון ההומניטארי ומרחץ הדמים המתחולל בחצר האחורית שלנו, ברצועת עזה.
|
|
|
מבט קצר על הצמרת של המדינה מלמד היטב, כי "חוק ההלימה" ("לכל מכסה יש פח זבל". משמע, לכל עם יש המנהיגות, הראויה לו), שניסחתי פעם, בתחילת דרכי במדעי המדינה, מקבל משנה-תוקף בשבוע האחרון.
|
|
|
אהוד ברק, שנבחר ליו"ר מפלגת העבודה, היה חלומו הרטוב של אולמרט, ששנתו נדדה בלילות בחודשים האחרונים, בשל מנת המרורים שהאכילו שר הביטחון שלו, אותו מינה ברוב איוולתו. מתפקדי העבודה עשו עבורו את המלאכה: הפעם למרבית האבסורד, דווקא מחדליו במלחמת לבנון השנייה הועילו לו, משום שהם היו הרוח הגבית לניצחונו של אהוד ברק, שזכה בבחירות הודות לכישלון בלבנון.
|
|
|
חופית ימית וגל (שמות בדויים) הגיעו לאומנה כשהיו ילדים בני שבע, תשע, וחמש וחצי. חצי שנה קודם נמצאו שלושתם משוטטים ברחובות בדרום הארץ. ניידת סיור מצאה אותם והביאה אותם לתחנת המשטרה הקרובה שם התברר שהאבא והאימא אלכוהוליסטים שלא מסוגלים לטפל בילדים. האב מכור חזק לשתייה והאימא התמכרה לה בעקבותיו. באותו הלילה שבו נמצאו הילדים סיפרו חוקרים במשטרה כי לא האמינו למראה עיניהם. בבית היו ההורים שרויים בגילופין ושרועים על הספה ובכלל לא מודעים לעובדה כי ילדיהם נמצאו משוטטים ברחובות בקור העז הפוקד את הדרום בלילות. עוד באותו הלילה נלקחו הילדים למשפחה אומנה זמנית שלקחה אותם וטפלה בהם.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
המשוחררים בשלב הראשון (כמה חיים וכמה מתים?) הם כסות להקרבת החיילים לשבי אינסופי (גורל רון ארד?) בידי החמאס חובה קדושה היא לדרוש את כל החטופים והשבויים בו-זמנית ולא בשלבים, שלבים ...
|
|
|
דן מרגלית
באוניברסיטת תל אביב נפתח אפיק חדש לחקר מהות המנהיגות על שמו של אהוד ברק ברק נשא נאום מבריק על מהות המנהיגות המצב, טען, יוצר את הצורך במנהיג
|
|
|
צבי גיל
המספרה של "איציק הקטן" מת"א קטנה - כ-12 מ"ר או פחות, אך מעוצבת נחמד ורוחשת היא מעין מרכז מידע לקרוב ולרחוק שהגיעו לסביבה וזקוקים לעזרה איציק הספר ידוע כאדם נדיב, בעל ידע רב, דו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|