ארץ אוכלת בכיריה

בשנים האחרונות הולכת ומחריפה במקומותנו תופעה שלילית ומסוכנת: אנשי עסקים בכירים ביותר מעבירים את מרכז הכובד של עסקיהם לחו"ל (אורי דורי, קבוצת עורק ואליעזר פישמן הם רק חלק מאנשי העסקים הבולטים); אנשי ציבור בכירים עוזבים את המערכת הפוליטית (עוזי ברעם, אלי גולדשמידט, אהוד ברק); עובדי ציבור בכירים עוזבים משרות רמות, כדי לעשות לביתם.

המכנה המשותף הוא ברור: הטובים ביותר מנתקים מגע עם הסקטור הציבורי והממלכתי. לא מדובשו ולא מעוקצו. הגורמים הנ"ל מלינים על אטימות, התעמרות וסתם רוע לב. לא רק מצד מנגנוני הסקטור הציבורי - המקשה על מהלך העסקים התקין והרצוי (ולמי שיש אלטרנטיבות בחו"ל יודע כמה קל יותר לעשות עסקים בחו"ל), אלא גם מחוסר פירגון מצד התקשורת וגם מנחת זרועה הארוכה של המערכת המשפטית.

אחת הדוגמאות להתעמרות מיותרת שכזו נפלה בימים אלה "בחלקו" של מנכ"ל משרד ראש הממשלה רפי פלד. פלד עזב את עסקיו הפרטיים, ויתר על הכנסה שוטפת בסכום חודשי העולה (להערכתי) על 120 אלף ש"ח, והתייצב, פשוטו כמשמעותו, לקריאתו של ראש הממשלה אריאל שרון לכהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

פלד, ואת זאת יודע היטב כל פקיד בכיר, אינו צריך את התפקיד הזה כדי לעשות קריירה. הוא את שלו כבר עשה בסקטור הציבורי: מפכ"ל המשטרה, חבר בוועדת חקירה, מנכ"ל חברת החשמל. המשק בכלל והסטור העיסקי בפרט פתוחים בפניו.

להתעמרות בימים אלה בפלד, שותף, בכל הכבוד, גם בית המשפט העליון: פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן עתר לבית המשפט העליון, בבקשה לפסול את פלד מכהונה בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

העתירה הוגשה, לאחר שמינויו של פלד אושר על-ידי ועדת המינויים, שבה חבר נציב שרות המדינה עו"ד שמואל הולנדר. הוועדה איזכרה את נסיבות פרישתו של פלד מתפקיד המפכ"ל - פרשת הג'קוזי (שבה נעסוק להלן), אך בסופו של עניין קבעה כי הוא כשיר בהחלט לכהן בתפקיד החדש. פלד מונה והוא מכהן בפועל בתפקיד בצורה מקצועית המעוררת הערכה כלפיו.

והנה, למרות זאת, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, החליטו השופטים הנכבדים - דליה דורנר, יעקב טירקל ואליעזר ריבלין, להוציא צו שיחייב את הפרקליטות להגיב לעתירה. לא עזרו לה לעו"ד אסנת מנדל כל ההסברים וכל הבקשות לדחות את העתירה על הסף. השופטת דורנר, ועמיתיה יחד עימה, התבטאה: אני מזמינה את הפרקליטות לרענן את הזיכרון באירועים שהתסיימו בכך שרפי פלד התפטר מתפקידו. צריך לחשוב על כך, האיש התפטר ממשרה רמה, ואנחנו לא יכולים לדחות את העתירה מבלי לבקש תשובה מהמדינה.

מי שמכיר היטב את מיזגה של השופטת דורנר ועוד יותר את יושרה ואומץ ליבה, יכול ללמוד מהערתה דווקא על כוונתה הטובה: לאפשר לעותר לטעון את כל טיעוניו, ולברר את העתירה "לפי הספר" - גם במחיר של פגיעה נוספת בפלד.

ובכל זאת, נראה כי מה שנעשה בעניין פלד חורג מכל אמת מידה סבירה. כי זאת יש לדעת: עניינו של פלד נדון פעמים רבות, הן על-ידי בית המשפט העליון, הן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, והן על-ידי ועדות מעין שיפוטיות אחרות.

כולם קבעו, כי לא דבק בו רבב מבחינה פלילית; כולם קבעו, כי אין מקום לפוסלו מכהונה ציבורית. ובכל זאת, לאחר כל מינוי שלו לתפקיד חדש, משחקת המערכת המשפטית לידיהם של גורמים שונים ונאנסת לבחון מחדש את עברו ואת כשירותו לכהונה החדשה.

נציג להלן כמה מההחלטות שהתקבלו בעניינו:

• באפריל 1994 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בארבע עתירות שביקשו להדיח את פלד מתפקיד מפכ"ל המשטרה, ולהעמידו לדין פלילי ומשמעתי (בפרשת הג'קוזי). בית המשפט קבע: פלד חף מאחריות בפלילים; לא ניתן לייחס לו אחריות בתחום המשמעתי, כיוון שהתשתית העובדתית הנחוצה אינה שלמה; ההליך המשמעתי שכן ננקט (הערה על-ידי השר), בטל ומבוטל, כיוון שנעשה בטרם הושלמה התשתית העובדתית.

פלד התפטר זמן קצר לאחר פסק הדין, וזאת כדי לחסוך מעצמו ולמערכת את ההליך המשמעתי, שיכול היה להסתיים לכל היותר בהערה (באותן נסיבות). בעקבות ההתפטרות, החליט היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר לסגור גם את תיק החקירה המשמעתי;

• באוגוסט 1994 דחה היועץ מיכאל בן-יאיר את הדרישה למנוע את מינויו של פלד לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל. "במר רפי פלד לא דבק פגם הפוסל אותו לכהונה ציבורית", קבע;

• באוקטובר 1997 דחה בית המשפט העליון עתירה שהוגשה לפסול את מינויו של פלד לוועדת החקירה לחקירת נסיבות ניסיון ההתנקשות בחייו של פעיל החמאס חאלד משעל. בית המשפט דחה את הטענה, לפיה נגוע פלד בניגודי עניינים ולכן יש למנוע את כהונתו בוועדה;

• באוקטובר 1998 דחה השופט דוד חשין מבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהוגש על החלטת פקיד הבחירות למועצת ולראשות עיריית ירושלים. בערעור נטען, כי פלד נגוע בניגודי עניינים - בין תפקידו כמנכ"ל חברת החשמל, לבין מועמדותו למועצת העיר ירושלים. השופט חשין דחה כאמור את הערעור, ובין היתר פסק על אחד מחלקי הערעור: ערעור סרק, "בוקי סרוקי".

עתה, כאמור, מבקש בית המשפט העליון לבחון פעם נוספת אירוע ישן מעברו של פלד (שכבר נדון, הוכרע ונדחה). 45 יום קצב בית המשפט הנכבד לפרקליטות, כדי להגיב על העתירה. ועד ההכרעה נתון יהיה פלד בעיתוי דין ובחוסר וודאות. לא לגבי כשירותו - בית המשפט הרי פסק שוב ושוב כי הוא כשיר לכל כהונה ציבורית; אלא לגבי מה ייפסוק בית המשפט, ומתי יעשה בית המשפט סוף להתעמרות הזו.