|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תהיה עמדתו של כל אחד מאתנו על הנעשה בישראל אשר תהיה, אין ספק שבימים האחרונים אנו עדים לבעילה של הציבור שלא בהסכמה, על גבול אורגיה בפרהסיה ● ועל אלה, מספר הערות
|
הערה ראשונה
על - פי הסקרים של יום שישי, 29.6.07, רוב מוחלט של הציבור איבד את האמון במערכת אכיפת חוק. זהו מצב מסוכן שאין כדוגמתו, והדרך לאנרכיה יכולה להיות קצרה ביותר. פרקליטות המדינה, הגם שיתכן והיא צודקת בעסקת הטיעון שלה עם נשיא המדינה, הרי שהיא ניהלה מערכה תקשורתית עלובה ומבזה. ראשי המערכת נגררו ללחצים ופעלו בשליפות מן המותן, הישלו את הציבור שכאן הולכת להיות רעידת אדמה, ולבסוף, עסקת טיעון המעלה סירחון של ביבים. כך מרגישים רבים מאזרחי ישראל, למרות שהם לא בקיאים בחומר הראיות הנמצא בתיק.
ההסברים של היועץ המשפטי לממשלה לא הועילו לחיזוק האמון של הציבור. בבליל הטיעונים המשפטיים של היועץ, היו הסברים המעלים סימני שאלה לגבי אמינות אמירותיו, גם אם במהות יתכן והוא צודק. כך הטיעון של "טובת המדינה" או תדמיתה של ישראל בעולם.
אינני משפטן ואינני מתיימר להבין בדקויות המשפט. יחד עם זאת, טיעון של "טובת המדינה" או תדמיתה של ישראל בעולם, הוא כה נלעג עד כדי בושה. פעם היינו רגילים לגיוס "טובת המדינה" לנושאים הקשורים לבטחון המדינה, אך להעלות זאת בהקשר של "פרשת הנשיא", זהו לעג לרש.
הערה שניה
מי שיעץ לא' להסביר את גרסתה בפני מצלמות הטלוויזיה, נתגלה כלא מקצועי, בלשון המעטה. המתלוננת א' פשוט כתבה, במו ידיה, את התשריט של הסרט הפורנוגרפי הבא. כל התיאורים העסיסיים פגמו מאוד באמון שהציבור אמור היה לתת במתלוננת. אין לי מושג אם גרסתה נכונה או לאו. יש בכוחה של מסיבת עיתונאים להשפיע על הציבור, אך מכאן ועד לתיאורים הפלסטיים של המעשים המיוחסים לנשיא, הדרך ארוכה מאוד. כדי לשכנע את הציבור מוטב לומר כל מה שעל לבה, אך סטריפטיז בשידור חי לא ראוי, לעניות דעתי הצנועה.
הערה שלישית
מוזר הוא שדווקא הפמיניסטיות לא יצאו נגד הדברים הלא הכרחיים שנאמרו אתמול במסיבת העיתונאים. אין ספק שהמתלוננת נמצאת במצב נפשי קשה מאוד. מסיבת העיתונאים לא תרמה, לעניות דעתי, לשיפור מצבה, אלא החמירה אותו. אם ארגוני הנשים היו רוצית לתרום תרומה סגולית, טוב היו עושים אם היו מתגייסים למשא ציבורי שאין בו מן התיאורים הלא ראויים לגבי המקום בו נאמרו.
כל מי שרוצה בטובן של נשים שנפגעו מינית, חייב להימנע מחשיפת הפרטים האינטימיים בציבור. הציבור חייב לדעת, אך אינו צריך להיחשף לפרטים אינטימיים כה מבישים.
הערה רביעית
כל אחד יודע לדקלם את האמרה ש"צדק ללא צריך רק להיעשות, אלא חייב גם להיראות. בפרשת הנשיא. כלל זה אבד מן העולם. העונש שעליו הוסכם בעסקת הטיעון מהווה פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק ומקעקע את אחד היסודות החשובים של המשפט הישראלי.
גם אם הנשיא לא יואשם בכבדות שבאשמות, הרי בכל זאת יואשם בעבירות חמורות. על אלה מצא לנכון היועץ המשפטי לחתום כאשר בצדו של ההסכם, גם העונש שיושט על הנשיא.
יסלחו לי הקוראים על בורותי, אך בטוחני שכל אדם אחר שהיה מואשם בעבירות "הקלות" שהנשיא יואשם, היה יושב בכלא ולא מקבל מאסר על - תנאי. בעבור עבירות הרבה יותר קלות אנשים שילמו מחירים כבדים. על היועץ המשפטי לבחון את התנהלותו, ולו רק למען תחושת הציבור.
הערה חמישית
ועתה לפרשה אחרת, אם כי לא בלתי קשורה לפרשת הנשיא. מזה כמה ימים מתנהלת מעל דפי העיתונים וגלי אתר מערכה עקובה מדם בין ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, לבין ראש אמ"ן לשעבר, אלי זעירא. יש כאן משקעים כבדים מן העבר, ושני האישים מנהלים קרבות קשים אחד נגד השני.
אלא שהנושא המדובר הוא כה רגיש מבחינה ביטחונית, עד כדי סכנת נפשות. נשוא הויכוח, אותו המרגל מצרי שהעביר מידע לישראל, שעות ספורות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הד"ר אשרף מרוואן, שהיה סוכן מוסד בכיר. לפני יומיים הוא נמצא מת לאחר שנפל /הופל אל מותו בדירתו בלונדון.
לגיטימי ששני האישים המעורבים בסכסוך יילחמו על שמם הטוב. המקום הראוי לכך אינו דפי העיתונות, ולו מן הסיבה הפשוטה שהמדובר בסודות הכמוסים ביותר של המדינה.
המזל האיר לי פנים והצלחתי להכיר את שני האישים. אני משוכנע שאף אחד מהם לא היה רוצה לפגוע בבטחון המדינה. כל הדיונים הפומביים בנושא, הסיקור התקשורתי והפרשנויות, עלולים לסכן את ישראל בכלל, ואת שני האישים בפרט.
הצעתי הצנועה היא, להחזיר את הפרשה למסגרת הנכונה והמתאימה, לפטור את הציבור ממידע רגיש מאוד, ולנהל, אם רוצים בכך, את הויכוח ביניהם בחדרים סגורים. לא כל דבר ראוי שיתנהל בתקשורת ובפרהסיה.
|
|
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי.
|
|
| תאריך:
|
29/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
29/06/2007
|
|
ד"ר צ'לו רוזנברג
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה
|
29/06/07 15:11
|
|
|
|
2
|
|
אלון ה
|
29/06/07 15:52
|
|
|
שליחות ציבורית היא אינה בגדר דבר קל, ואחריות רבה בצידה. מנהיגות נמדדת לא בשעת השגרה הרגילה של מעשה היום יום, כי אם בשעה קשה, בו המנהיג מחליט באופן קר ולא נותן לבלבול, הלחץ מסביב והמצוקה הטבעיים להתגבר עליו. שעתו של המנהיג היא העמידה בניסיון והאומץ לעשות מעשה לא שגרתי. כמובן שמעשיו ייבחנו לאורך זמן, אך עצם החלטתו נגד הזרם, האומץ והתעוזה לעשות מעשה אמיץ ראוי לשבח ולציון דרך בשלבי מנהיגותו.
|
|
|
|
|
היא נחשפה לאישיותו של משה קצב והיא חשפה את עצמה במילים ודיברה מבלי להיראות בפריים טיים כאשר כל המדינה עוקבת אחרי כתם מטושטש על מסך הטלוויזיה ומנסה להחליט: האם אכן הפכו חייה של א' לתוכנית "ריאלטי" והחלטות לגביה התקבלו בחדר סגור של מערכת החוק מבלי שקולה ישמע?
|
|
|
|
|
דרור אוהב-ציון הוא שם לא-ידוע, יחסית, בעולם השיווק והתיווך של נדל"ן. אבל הקף פעילותו גדול למדי: הוא בעליה של חברת שיווק הפרויקטים דרא - בית בארמית. יש לו שותף ב-50 אחוז, פרדי אלגמיל. החברה נוסדה ב-1996, אחרי שאוהב-ציון סיים את תפקידו כמנהל שיווק בחברת חפציבה, בשליטת משפחת יונה. ב-11 השנים האחרונות, אומר אוהב-ציון, שיווקה חברתו אלפי דירות. אוהב-ציון מפרט את הפרויקטים שחברתו משווקת.
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה, לאחר חודשי דיונים ארוכים, את חוק הפיקוח על עמלות הבנקים ברוב הוד והדר. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון (ליכוד), אמר בראשית דבריו בהציגו את החוק במליאת הכנסת כי "הצעת החוק, בנוסח שגיבשה ועדת הכלכלה של הכנסת, תואמת את מסקנות ועדת הכלכלה בשבתה כוועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עמלות הבנקים".
|
|
|
|
|
כל אזרחי המדינה זכאים לקבל פנסיה רק מגיל 67, אבל השופטים רוצים לקבל לעצמם זכות לפרוש לגימלאות מלאות כבר מגיל 60 ואחרי 15 שנות עבודה בלבד, כשתוספת הפנסיה , משהו כמו 4 מיליון ש"חלכל שופט, תבוא על חשבוננו. הם בטח נורא עייפים ומותשים מהעבודה הקשה שלהם עד שהם צריכים לצאת מוקדם לגימלאות. את הדרישה הזו הם שלחו במכתב חסוי לוועדה העוסקת בתנאי שכרם בדיוק באותו שבוע בו הוצגו המועמדים שלהם לביהמ"ש העליון וביניהם: השופט יהונתן עדיאל (בן 65). השופטת יהודית צור (בת 62). השופטת דבורה ברלינגר (בת 60) והשופט דוד חשין (בן 59). אז אם השופטים שחוקים וגמורים לטענתם כבר בגיל 60, אין בעיה: שיפרשו, ושלא ימונה יותר שום שופט לביהמ"ש העליון אם הוא הגיע לגיל 60. את המקומות בביהמ"ש העליון נמלא עם עו"ד מנוסים מהשוק הפרטי, שהוכיח שמועמדים טובים ואיכותיים לא חסרים בו. ואגב, כשנזכרים איך שופטת קשישה מונתה על ידם בגיל 70 והתחילה קריירה כנציבת תלונות הציבור על השופטים, מבינים שהיינו עדים לתחיית המתים.
|
|
|
|
|
רק, לכאורה, לפי שעה
