צופי הערוץ השני עצרו אמש את נשימתם כדי לחזות בפרק חדש ומרתק שהבטיחה להם חברת החדשות בטלנובלה "אותיות האלף בית נגד הנשיא", בכיכובו של גיבור הסדרה משה קצב, עבריין מין סדרתי, כהגדרתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלבושתנו היה נשיא המדינה.
הצופים היו בטוחים שהם יחזו בהישג עיתונאי מרשים, סקופ בלעדי בו זכה הערוץ השני, למורת רוחם של מתחריו בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, שפניהם הוריקו מקנאה.
הראיון היה מפח נפש וכישלון עיתונאי שאין דומה לו בתקשורת במשטר דמוקרטי, הוא התאים לטלוויזיה הסורית, כאשר המראיין בחיל ורעדה שואל את הנשיא שאלות מוזמנות, מחמיא לו, וכמעט מתנצל שהוא מעז להטרידו.
זה לא היה ראיון נוקב עם עבריין מין סדרתי, אלא עם קוזק שנגזל שדמו הותר במעשה לינץ' תקשורתי. וכדי להוכיח את העוול הנורא שנגרם לאיש התמים הזה, לצידו ניצבה סטטיסטית, הרעיה האוהבת גילה, שלא פצתה את פיה, בשל התחייבות המראיין שהוא לא יטרידה בשאלות. תפקידה בטלנובלה היה להמחיש את הזוגיות האיתנה אותה לא הצליחו לקעקע אותיות האלף בית, שקמו על בעלה הנאמן.
היתה זו הזנייתה של התקשורת, פגיעה חמורה באתיקה המקצועית, ושיעור מאלף לקהל הצופים לאיזה שפל מוכנה התקשורת לרדת בסגידתה למולך הרייטינג, שהוא כאוויר לנשימה לטלוויזיה המסחרית.
כששאל המראיין את הקוזק הנגזל, בפרץ של עוז רוח בלתי צפוי, מה הוא עתיד לומר בבית המשפט? הוא השיב בנון שלאנטיות שהוא ימלא את ההסכם שנחתם בין פרקליטיו לבין היועץ המשפטי. שום מילה על הודאה באשמה כלשהי, שלא לדבר על גילויי חרטה, כאילו המדובר על חתימה על עסקה למכירת דירה או מכונית משומשת.
הנשיא לשעבר, חבר פרקליטיו, ועדת יחצניו, היטיבו לבחור בערוץ השני במטרה לפצות באותה הזדמנות גם את גדי סוקניק, שמשה קצב ניסה לסלקו מהאולם בבושת פנים במופע האימים שלו. הנשיא ויועציו ידעו כי למען הסקופ הבלעדי, ושכרון הרייטינג, ירד הערוץ השני על ברכיו במופע טלוויזיוני מביש, שעזות נפש היא לכנותו ראיון.
הערה לסיכום: באותו ראיון אומלל הלין קצב על אשמות השווא שהוטחו בו, ולראיה רק 10% מהם נותרו בהודאתו. קצב כנראה אינו יודע, כי כאשר דורכים על ערימת צואה, אפילו שמצליחים לנגב את רוב החרא, הרי שה-10% הנותרים מסריחים עד כדי בחילה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
