תשואות לכוכב נולד

תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "כוכב נולד", חרגה כבר מזמן ממסגרת תחרות זמרה לכישרונות צעירים, והפכה לאייטם ציבורי. אם תרצו לתופעה חברתית הראויה לחקר מעמיק. קיימים בה היבטים הנושקים לתחום החברתי, הערכי, הפוליטי, התרבותי, הלאומי והכלכלי. יש המכורים לה, ובה בעת לא מעט המנגחים אותה, אך כמעט בלתי אפשרי להישאר אדיש כלפיה.

מכונת הכסף המשומנת, לא איכזבה גם הפעם את מפיקיה. על-פי הדיווחים בכלי התקשורת, מדובר בהפקת ענק המגלגלת מדי שנה מאות מיליוני שקלים. סכומים נכבדים משולשלים לכיסי המפיקים, אך גם לעשרות ומאות בעלי המקצוע המעורבים בתהליך. אם תרצו, יש בכך תרומה כלכלית ופרנסה למאות אנשים הנהנים ישירות, או בעקיפין, מפירותיה של "כוכב נולד".

כוכב נולד העמידה על הפרק לדיון ציבורי (מן הסתם שלא בכוונה), שאלות ערכיות מהותיות שנדחקו לשוליים, הודחקו והושתקו. למרות הגוון הסחבקי החביב, היא העלתה באלגנטיות, בדקירות מטרידות, פולמוס ציבורי בלא מעט סוגיות המעוררות מחלוקת. הימצאות זמרת ערביה בהרכב, העלה על פני השטח את שאלת מעמדם וזהותם הלאומית והקולקטיבית של אזרחי ישראל הערבים. סוגיה זו אילצה את אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, להתמודד עם שאלות מהותיות בדבר שייכותם של הערבים אזרחי המדינה להוויה הישראלית, שאלת זהותם הלאומית ויישום ערך השוויון במדינת ישראל. עלי להתוודות כי צמרמורת אחזה בי כששמעתי את מרים טוקאן, בקולה המדהים, שרה את השירים העבריים, שהם בבחינת נכסי צאן הברזל בתודעה הלאומית שלנו.

התוכנית רק הדגישה את היות החברה הישראלית פסיפס אתני, עדתי, דתי תרבותי ולאומי. היא העניקה ביטוי לחלקים נרחבים בציבוריות הישראלית, על גווניהם ומאפייניהם השונים ובכך קסמה.

התוכנית העלתה סוגיות ערכיות כגון: סוגיית ההשתמטות מצה"ל, ויותר מכך, יחס החברה הישראלית למשתמטים. בכך יזמה דיון נוקב בשאלה הנדחקת תדיר מתחת לפני השטח, והעמידה את החברה הישראלית מול מראה לא מחמיאה.

התוכנית התאפיינה בהנחיה "מנדנדת" ומייגעת של צביקה הדר, בשלל פרסומות, במלל ולהג, ובלעיסה מאוסה של קטעים ממוחזרים מאודישנים ותוכניות ישנות. אך כל אלו לא הצליחו, לטעמי, לגרוע מקסמם ההיולי של המתמודדים הצעירים, רובם חסרי ניסיון בימתי, מלאי חן נעורים, כישרון ואמביציה.

הזמרים הצעירים החזירו את ניחוח השירים העבריים האיכותיים, שדומה שפסו מעולמנו. מהמדף המאובק הם החזירו לסלון בתינו את שירי לאה גולדברג, אלכסנדר פן ושירים עבריים אחרים, מיתולוגיים, המהווים סמל וביטוי לאהבת הארץ ללא מרכאות. בכך הפגישו את הנוער, בהצלחה מרובה, עם שירה עברית איכותית ומקורית.
תוכנית הסיום, הגם שלא חפה מתקלות, לא נסחפה אחר זרם הפופוליזם, והגישה לנוער ממיטב מהשירים העבריים האיכותיים: הוותיקים והעכשוויים.

"כוכב נולד" הלא יומרנית, עשתה מהפכה קטנה. היא פרצה גבולות של עדות, לאום, תרבות, דת ומגדר. היא הציפה אותנו בפסיפס הישראלי כל גווניו וקסמו, ועל כך מגיעות לה תשואות.