הטיה והטעייה בתקשורת

בהתגבשות תמונת המצב האסטרטגית שותף, לצד ה"שחקנים" האזוריים, גורם נוסף רב חשיבות, והוא - התקשורת. לעורכי החדשות ולפרשנים כוח עצום בעיצוב דעת הקהל בישראל בעצם בחירת הנושאים המוצגים במהדורת החדשות, האופן בהם הם מוצגים והפרשנות הנלוות להם. לכתבים לא מעטים בערוצי הטלוויזיה השונים יש אג'נדה פוליטית גלויה, והדבר ניכר בברור בכתבותיהם. בהיעדר אכיפה יעילה של כללי האתיקה העיתונאית הופכת הטלוויזיה לעיתים לבמה של תעמולה פוליטית במסווה של חדשות ופרשנות אובייקטיבית.

במהדורת החדשות בערוץ 10 (27.9.07), נדרש הכתב שלומי אלדר לסוגיית המתיחות ברצועת עזה בעקבות פעולות הסיכול של צה"ל במהלך אותו יום, בו חוסלו טרוריסטים מארגון "צבא האיסלאם", ולטענת הפלשתינים גם מספר אזרחים בירי שכוון לעבר חוליית משגרי קסאמים. להלן תמלול הדיווח של שלומי אלדר:

"(בחמאס) דיברו על הפסקת אש והיום הקולות האלה בעצם לא נשמעים. יותר יותר מדברים על הרצון של חמאס לירות שוב רקטות קסאם לעבר שדרות, מתוך הכוונה ליצור איזה שהוא מאזן אימה נגד ישראל. צריך לומר שהחמאס בתקופה בחודשים האחרונים, אפילו בשנה האחרונה, לא היה שותף בפעילות התקפית נגד ישראל. כמעט שלא השתתפו בירי קסאמים באופן ישיר. אבל מה שקורה בעיקר בעקבות הסגר, בעקבות ההכרזה של ישראל על כך שרצועת עזה היא ישות עוינת והפעילויות של צה"ל האחרונות בתוך רצועת עזה, גוברים הקולות בדרך כלל בתוך הזרוע הצבאית וגם בגורמים הקיצוניים בתוך תנועת החמאס, ליצור מאזן אימה, כדי שישראל תדע שאם יש הרוגים פלשתינים ברצועה, שדרות תסבול כתוצאה מהירי הזה, ונדמה לי שאנו צריכים להקשיב לקולות האלה ברצינות".

הכתב הבכיר לענייני פלשתינים של ערוץ 10 טוען למעשה שהאחריות להסלמה הצבאית ולאפשרות ששדרות תותקף ברקטות קסאם מוטלת על ישראל, בגלל "פעולותיה ההתקפיות" (הוא אינו מציין את תכליתן, ובמשתמע לדבריו הן אינן מוצדקות) ומדיניות ממשלת ישראל (סגר, הכרזת על רצועת עזה "ישות עוינות", שאף הן במשתמע לדבריו אינן מוצדקות). על החמאס מלמד הכתב סנגוריה בטענה, כי הארגון "לא היה שותף בשנה האחרונה לפעילות התקפית נגד ישראל".

בחינת העובדות מלמדת, כי נתוני היסוד עליהם התבסס שלומי אלדר והציגם לציבור, אינם נכונים כלל ועיקר. אתר גדודי עיז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית (טרור) של החמאס, מפרסם באתר האינטרנט הרשמי של הארגון דוחות מפורטים על הפעילות ההתקפית של החמאס נגד ישראל. פעילות זו לא חדלה כמעט מדי יום ביומו (ממש כך!) גם במהלך השנה האחרונה ללא קשר לסגר או להכרזה של ממשלת ישראל. החמאס עצמו מנמק את פעילות זו כחלק מהג'יהאד ל"שחרורה של כל פלשתין מהים לנהר", וחוזר ומדגיש כי ה"ג'יהאד וההתנגדות" הם הדרך האסטרטגית בה דבק הארגון עד לחיסולה של מדינת ישראל. לשם המחשה בלבד יובא להלן דוח הפעולות ההתקפיות של החמאס בשבועיים הראשונים של חודש אוגוסט 2007:

• 1 באוגוסט - ירי צליפה, ירי נ"ט, שיגור 14 פצצות מרגמה לעבר 3 יעדים שונים, פיצוץ בית ממולכד.

• 3 באוגוסט - שיגור 10 פצצות מרגמה לעבר שני מתחמים של צה"ל בשטח ישראל.

• 8 באוגוסט - שיגור 6 פצצות מרגמה לעבר מתחם של צה"ל בשטח ישראל.

• 9 באוגוסט - שיגור 5 פצצות מרגמה לעבר כוח צה"ל מחסום סופה.

• 10 באוגוסט - שיגור 8 פצצות מרגמה לעבר מעבר ארז.

• 12 באוגוסט - ירי צליפה לעבר חייל.

• 13 באוגוסט - שיגור 9 פצצות מרגמה לעבר מחסום כיסופים.

• 14 באוגוסט - שיגור 9 פצצות מרגמה ו-12 טילי נ"ט ופיצוץ מטען לעבר כוח צה"ל ברצועה, ירי צליפה, שיגור 4 פצצות מרגמה לעבר כיסופים.

• 15 באוגוסט - שיגור 10 פצצות מרגמה לעבר מחסום ארז, ירי צליפה.

אלה הם מאפייניה של הפעילות ההתקפית של החמאס לאורך כל השנה האחרונה והארגון האמור מתגאה בהם ומפרסם אותם בגלוי. ההתעלמות מהם ע"י כתב ערוץ 10 מעלה שאלות באשר למהימנות הדיווח שלו. הציבור הישראלי עלול לקבל מדבריו את הרושם הבלתי נכון בעליל שממשלת ישראל מפעילה כוח מופרז ואינו מוצדק ברצועת עזה, בעוד ממשלת החמאס נוקטת בקו מדיני מתון ומוכנה להפסקת אש. דיווחים בלתי אמינים מסוג זה אף משמשים בסיס לטענות גורמים פוליטים המצדדים בהידברות עם החמאס מתוך הבנה שגויה, כי החמאס אכן נוצר את האש זה תקופה ארוכה.