מנזר השתקנים

נדרכנו!! הודיעו לנו שראש הממשלה מתכוון למסור הודעה לעיתונות, בצהרי יום שני (29.10.07) בשעה- 12:00. למרות שההודעה לא הכילה נכונות להשיב לשאלות, להיפך, התעורר בנו זיק של תקווה, שיהיה מי מהעיתונאים שיספיק לשאול אותו שאלה אחת: מתי יאות ראש הממשלה להתראיין. שנייה לאחר שמסר את הודעתו ("חליתי בסרטן הערמונית"!), הוא היה כבר בחוץ. ממה הוא פוחד?

גם ראש הממשלה, וגם האתרוגיסטים יודעים: הימנעות ארוכה של המנהיג ממתן ראיונות, היא תופעה פסולה, שהתקשורת חייבת להוקיע. ואם יתמיד בשתיקתו, יש דרך "לשכנע" אותו. המסר של כלבי השמירה, צריך להיות ברור: אנחנו לא בלדרי ספינים שלך!! זה במישור העקרוני. אלא שבדמוקרטיה הסלקטיבית שלנו, גם העקרונות סלקטיביים.

כל אימת שהסקרים מציבים את נתניהו במקום הראשון, התקשורת הישראלית "מעגלת פינות". מחאה רפה מפי רינה מצליח בפסטיבל ראש פינה שכוילה לחבריה העיתונאים, חלפה כאוושת סתיו. את המלחמה על כבודנו הרמוס, ישיחו העיתונאים בינם לבין עצמם, נעשה- אם וכאשר יגיע נתניהו לשלטון. או אז נוכיח למלעיזים שהשיניים שלנו נותרו חדות ומקוריות, ולא כהות ותותבות כמו שחשדו בנו בתקופת שרון ואולמרט.

נקודת מוצא של כל שוחרי הדמוקרטיה צריכה להיות: המנהיג חייב להתראיין, והתקשורת חייבת ללחוץ עליו לבל יחמוק ממחויבותו. הראיון תכליתו אספקת מידע שוטף לציבור בעניינים הנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו. מנהיג המסרב להתראיין ולהיחשף לשאלות, כמוהו כעבריין השומר על זכות-השתיקה, עם כל המשתמע מכך.

כשמדובר בפושע רגיל החשוד במעשים פליליים, ניצול זכות השתיקה בחקירת משטרה, הוא עניין שבשגרה. על-פי ההיגיון של "האדם הסביר" - רק מי שיש לו מה להסתיר, שותק. ניצול הזכות הזאת תכליתו, לא להיכשל באמירת שקר, והערמת קושי בפני חוקרי משטרה, להגיע אל אותה אמת מרשיעה, שהחשוד מנסה להסתיר. אולמרט ויועצי התקשורת שלו, יודעים זאת.

לא הניצחון המזהיר שלו על נסראללה (אולמרט לבן כספית: "ניצחנו"!), הוא שמדריך את ראש הממשלה להדיר לשונו מראיונות, אלא החשש משאלות בנושאים שמעסיקים את אנשיו של ראש אגף החקירות, ניצב יוחנן דנינו- הוא שמרתיע אותו. זה כל כך שקוף, שרק תמימים ומתחזים, לא יבחינו בכך.

אולמרט הוא לא השותק הראשון, ולא היחידי. גם אהוד ברק ולפניו אריאל שרון, שתקו. תקשורת שהייתה מכבדת את עצמה, לא הייתה עוברת לסדר היום בגין התנהגות כזו של מנהיגי האומה.

בדמוקרטיה מתוקנת, התחמקות מנהיגים ממתן ראיונות- לא הייתה מתאפשרת, אלמלא תאמה את האג'נדה של כלבי השמירה. שורות אלה עניינן הפגנת תסכול של אזרח, כלפי אמצעי התקשורת. ברור לי שנביחת המקלדת שלי, רק תגביר את מהירות הכלבים, בדרכם אל היעד... פני הדור כפני הכלב(ים).