הטור של פריצי

פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) מוענק וניתן מטעם משרד ראש הממשלה. הסופר דוד גרוסמן, שקיבלו השנה, סירב ללחוץ בטקס את ידם של נותני הפרס ראש הממשלה אהוד אולמרט ודורית ביניש נשיאת העליון. מחאה היא מעשה מכובד כאשר אדם מוותר על הפרס בגלל מי שנותן אותו, בבחינת ממך אני לא נוטל לעצמי דבר. רק שגרוסמן בא לקחת את הצ'ק ורק לא אמר תודה. זו לא מחאה. זה רק נימוסים גרועים.

אם הייתם מוטרדים בנושא, תנוח דעתכם: החשמל בעזה עוד דולק ושופטי בג"צ הורו השבוע למדינה להסביר לה בתוך שבוע ימים איך היא תמנע משבר הומניטארי בעזה. בג"צ גם הורה למדינה לפרט בפניו איך היא תקיים מעקב ובדיקה כדי לשמור על צרכי האוכלוסיה. בעזה נכון. לא בשדרות. קראתם נכון.

אבי לוזון, יושב-ראש התאחדות הכדורגל, אמר שצריך לסלק ממגרשי הכדורגל את כל האנשים מסוגם של אוהדי בית"ר ששרקו במשחק בחיפה. לדבריו: "צריך לדאוג שהאנשים האלה לא יבואו למשחקים ולא יהיו נוכחים במשחקים". מרוב עסקנות, לוזון כנראה לא הבחין שכדורגל זה משחק לאנשים בצהוב שבאים למגרש כדי לפרט ולהלל ברבים את תולדות המשפחה של האיש בשחורים שנקרא שופט, בזמן שרק הגדר מונעת מהם הגשמה וביטוי עצמי מלא. כמו למשל, בפיצוח הראש והאמא של האמא של היושבים באדום ביציע ממול. זה הקהל האמיתי שמחזיק ומפרנס את הכדורגל. אבל אם תסלק אותם, לוזון, במי תמלא את היציעים? בנוער הנרות? ועל הדשא, במקום גלדיאטורים מיוזעים שנוגחים ובועטים, ישחקו מעכשו נערים בגרביוני משי וגברים בטייטס ורוד? זה אפשרי, כמובן. רק שלזה, אבי לוזן, קוראים בלט, ואם אתה רוצה אתה מוזמן לעבור התאחדות.

מדינת ישראל הולכת לדבר עם הפלשתינים באנאפוליס. כל דיאלוג ראוי לברכה, אבל אנו עומדים לפטפט עם מי שבקושי מייצגים את תושבי הגדה ובטח שאינם מייצגים את עזה. אז מה בעצם חושבת הממשלה- שארגוני עזה יצטרפו אחר כך להסכם שישראל תחתום עם הגדה? כי הניסיון הקודם של הממשלה החכמה שלנו לנהל מו"מ נפרד עם 2 ארגונים דומים, ולעשות הסכם רק עם ארגון אחד בהנחה שגם הארגון השני יחתום עליו אחר כך, נסתיים בשביתת מורים טוטאלית שעדין לוהטת ורושפת ברחובות. אז אולי תתאמנו קודם במשא-ומתן עם ארגוני המורים, לפני שאתם עושים שטויות גם עם הפלשתינים?

ועדת וינוגרד התרגזה על הסנגוריה הצבאית שדורשת לתת זכות שימוע לכל קצין שעלול להפגע ממסקנותיה והודיעה לבג"צ שהיא הגיעה למסקנה כי "אין זה ראוי להתמקד רק במספר קטן של ממלאי תפקידים בהווה, ולא לטפל בכל נושאי התפקידים לאורך כל השנים". רעיון מצויין. סיפור לבנון שלנו לא התחיל אתמול. הוא התחיל בהסכם בין שלמה וחירם על מסירת שטחים ועובדים תמורת ארזים וברושים ועבר בנישואי איזבל הלבנונית לאחאב. הוא קשור בריימונד הצלבני דוכס טולוז, בונה מצודה בל-פורט המוכרת לנו כקלעת ארנון, או הבופור, בלשון הלוחמים. הוא התגבש בהסכם סייקס פיקו, דימם בפלישות הנחתים האמריקנים, מומן בהברחות זהב וסמים (בחסות צה"ל), הצטלם בפלישת ישראל לבירות ונסתיים בפיאסקו של הפקרת צד"ל. לבנון זה סיפור מלא בפרטים, בדמויות וב"נושאי תפקידים לאורך כל השנים".

כשאולמרט החליט להקים ועדה של גריאטרים כדי לחקור (מהר...) את הכשלון בלבנון, הוא ידע שקשישים אוהבים פרספקטיבה היסטורית ובטח ניחש שהם כבר יידלקו על הרעיון שצריך לבדוק את כל תולדות הבעיה ולכתוב חוות דעת מלאה, כדבריהם, על: "כל נושאי התפקידים לאורך כל השנים". מילא הבעיה עם בייברוס האיובי וריימונד דוכס טולוז, אבל מכיוון שגם אריק שרון שומר עדין על זכות השתיקה, נראה שזה ההסבר שלהם לעיכוב במסקנות.

בשיא החגיגות (רבין) נאם אהוד ברק נאום יפה מאד בכיכר. לדבריו הוא "מתגעגע למדינה שבה רגש הבושה מדגיש גבולות בפני עזות המצח. לחברה שבה ידעו מה ראוי ולא ראוי גם בלי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה או פסיקות בג"צ.... שהיו בה גם נוכלים וגם משתמטים, אלא שהם היו מהלכים בצל הבתים ולא מתחזים להיות, או נהיים, מנהיגי תרבות או מובילי דעת קהל". נורא יפה. חבל רק שהוא לא הוסיף אחרי "נוכלים וגם משתמטים" (שמתחזים להיות מנהיגים ומובילי דעת קהל) גם את וה"שומרים על זכות השתיקה בענייני עמותות ומימון בחירות". רק הבנתי שבמקרה כזה המארגנים היו צריכים להביא נואם אחר שינהיג ויוביל שם את הקהל בכיכר.

המלט התייקר ב-8%. החשמל יתייקר החודש זו הפעם השלישית השנה ויעלה ב-10%. מחיר החלב התייקר פעמיים ועלה ב-9.8% וגם הלחם עומד להתייקר בפעם בשניה. לא שזו בעיה שלנו (מה אנחנו, ש"ס?) אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כל הזמן תוצאה מתמטית של "אין אינפלציה" בישראל. עכשו אתם מבינים למה הגענו למקום ה-50 בעולם בתחרויות המתמטיקה?

השופטת מיכל שריר, זו שעתרה נגד נשיאת בית המשפט השלום בת"א, עדנה בקנשטיין שהדיחה אותה מתפקיד הסגנית שלה (תנוח דעתכם. אחת מ-7 סגני הנשיאה. כולם שם מקבלים תואר ותוספת של סגן נשיא), מאשרת שהציעו לה להשתיק את הפרשה תמורת מינויה לשופטת במחוזי. שריר סיפרה לבג"צ שנתנו לה אפשרות לבחור בין מינוי למחוזי בת"א, מינוי לסגן נשיא שלום בירושלים או מינוי לסגן נשיא בראשל"צ, והיא בחרה במחוזי. רק שאחרי כמה ימים הנהלת בתי המשפט והפרקליטות חזרו בהם מההצעה. אם שריר האמיצה תישאר שופטת, אז אולי לראשונה תהייה לנו במערכת המשפט שופטת שכאשר אזרח יספר לה שהפרקליטות הציעה לו הסדר ואח"כ חזרה בה, היא כבר תאמין לו. בינתיים משעשע יותר לראות את המשותף לכל ההצעות שהציעו לה: מינוי למחוזי, מינוי לירושלים או מינוי לראשון לציון. נראה שהנשיאה בקנשטיין הכינה לשופטת שריר תעודת גמר בה כתוב: "עולה כיתה, אך לא בבית סיפרנו".

יו"ר הסתדרות המורים, וסרמן, מנסה לשכנע את מורי היסודיים להצטרף להסכם המטופש שהוא חתם עבורם. הוא מספר להם שמורה בדרגה המקצועית הכי גבוהה, שיעשה 2 תארים אקדמיים עם כל ההשתלמויות שבעולם, זה שיעבוד שבוע עבודה מלא בבית הספר ויהיה לו וותק של 36 שנה בהוראה, יוכל להגיע לשכר של 15,000 שקלים ברוטו. עזוב את ה-15,000 אדון וסרמן. מי שישרוד 36 שנה בהוראה חזיתית מול כיתת תלמידים ישראלית, יהיה זכאי לקבל גם את פרס ארנולד שוורצנגר להישרדות.