בשבועות האחרונים חלה התפתחות מעניינת. מתברר, כי הפרקליטות חתמה על הסכם "עד מדינה" עם גורם ששמו וזהותו אסורים בפרסום כאן (עקב צו איסור פרסום שהוצא לבקשת הפרקליטות, כמעט כרגיל במקומותינו).
הקלטות, ואין מדובר במספר זניח, מתעדות נבדקים רבים במצבים אינטימיים.
משמעות הדבר: לחששם של חולים/נבדקים רבים, למרבה הצער, נמצא אכן מקום. בעקבות תפיסת הקלטות, אותן מסר עד המדינה, פתחה המשטרה בחקירה מחודשת. צו איסור פרסום הוצא על עצם קיומה של החקירה. תוקפו פג ביום 29.4.01. המשטרה לא ביקשה את הארכת הצו, כיוון שלא ראתה בו צורך עוד.
אלא שהמשטרה אינה השחקן היחיד לעניין צווי איסור פרסום: למרות שהחקירה הסתיימה, ובאופן מוזר למדי, פנתה הפרקליטות לבית המשפט וביקשה צו חדש, אחר. הפעם כזה שיאסור פרסום "שמו, תמונתו ו/או כל פרט אחר מזהה, של ..., כמי שנחתם עימו בימים אלה הסכם עד מדינה בתיק זה, וכמי שהעביר קלטות ושיתף פעולה עם המשטרה בחקירה". למה? כי כך הובטח לעד, בתנאי שיעיד. צו זה עומד בתוקפו עד יום 25.6.01, המועד שנקבע לדיון בבקשה בפני הצדדים.
ככה נוהגת הפרקליטות, המתיימרת לשמור על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת.
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות הצילה עשרות מיליארדים 
