|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנחנו עלולים להיות מותקפים על-ידי מגיפות קטלניות נוספות, מהסוג שהפתיע אותנו עד-כה, כמו איידס, סארס או אבולה
|
"ב-30 השנים האחרונות התגלו 39 מחלות חדשות ובחמש השנים האחרונות בלבד, נרשמו קרוב ל-1,100 מגפות ברחבי העולם". כך עולה מדוח מיוחד שפרסם לאחרונה ארגון הבריאות העולמי.
על-פני מאות עמודים מגוללים מחברי הדוח את התחלואים הרבים שפוקדים ועוד עתידים לפקוד את החברה האנושית. ומה יש לרפואה המודרנית לומר בעניין? למען האמת, לא הרבה. מחברי הדוח ניסו אומנם לשדר אופטימיות בכך שקראו לו "עתיד בטוח יותר", אך עיון קצר בדוח יגלה שהעתיד שלנו אינו בטוח כלל ועיקר, להיפך. לצד התגברותן של מחלות קיימות כמו סוכרת, לב ודיכאון, מזהירים מחברי הדוח, "אנחנו עלולים להיות מותקפים על-ידי מגיפות קטלניות נוספות, מהסוג שהפתיע אותנו עד-כה, כמו איידס, סארס או אבולה".
|
|
על-פי המקובלים, גם אנחנו, בני האדם, מהווים חלק אינטגראלי ממערכת הטבע, בדיוק כמו הדומם, הצומח והחי. ולכן גם עליו חלים כל הכללים שחלים על המערכת כולה. ובדיוק כאן, אומרים המקובלים, טמונים הסיבה והפתרון לבעיותינו.
מדי שנה מתגבר האגואיזם בחברה האנושית. האדם מנצל את הזולת, ניהנה מסבלו של האחר ובונה את עצמו על חורבנם של אחרים. ביחסו האגואיסטי, האדם סוטה מהמסלול של הטבע, מפר בשיטתיות את חוק האיזון וההדדיות ולכן "זוכה" לתגובה כואבת מצד הטבע עצמו. הרי הטבע, כדרכו, מנסה לאזן את מה שמתגלה כלא מאוזן.
על-פי הקבלה, המחלות החדשות שמתפרצות כיום הן רק אחת מצורות הביטוי לחוסר האיזון המתגבר שלנו עם הטבע. לא לחינם קבע משרד הבריאות העולמי כי המחלות הנפשיות, ובראשן דיכאון וחרדה, יתגברו ככל שהחברה שלנו תהפוך מנוכרת יותר. היחס האגואיסטי שפשה בחברה המודרנית עם השנים, חוזר אלינו כמו בומרנג מצד הטבע בדמותן של מחלות "פנימיות", רוחניות יותר.
נראה שכמות המשאבים והטכנולוגיה שנשקיע במערכות הבריאות השונות לא תפתור את בעיותינו, כפי שמעידים טובי הרופאים שכתבו את הדוח. במקום לנסות לספק פתרון לגילויים השונים של מחלותינו, הגיע הזמן להתמודד עם שורש הבעיה, עם האגו האנושי.
אין בכך כדי לומר, שממחר אנו מפסיקים לבקר אצל הרופא, אלא לצד זה, עלינו להתחיל ב"טיפול שורש". כשנבין ש"כולנו חלקים מהשלם" ונשכיל להתחבר יחד, נתאזן שוב עם הטבע וייעלמו מרבית המחלות, כי נסיר את הגורם המרכזי להן. אחדות בינינו, היא התרופה העיקרית למכותינו. כך לפחות, סוברים המקובלים.
|
|
לעת עתה, הרופאים מתקשים לספק תשובה ברורה. דבר אחד בטוח, "רוב האיומים על בריאות הציבור נובעים דווקא מההתנהגות האנושית", מסכמים מחברי הדוח.
מפתיע ככל שהדבר יישמע, גם המקובלים התייחסו בחיבוריהם לתחלואים שעתידים לפקוד את האנושות במאה ה-21. בדומה לרופאים, הם קבעו כי יש לאדם תפקיד מכריע בכך, אלא שהם גם הסבירו מדוע ואף הציעו פתרון לאיום הרפואי המרחף עלינו כיום.
מחלה מוגדרת כ"הפרה של תהליך ההומיאוסטאזיס - האיזון בגופנו. כשתפקודו של תא או איבר נפגע, האיזון בגופנו מופר ולכן אנו חולים. כדי לרפא את המחלה, נוקט הגוף בכל האמצעים העומדים לרשותו על-מנת להשיב את המערכות לאיזון.
אולם פעולת השוואת הלחצים אינה מסתכמת רק בתהליכים המתרחשים בגופנו. המדע המודרני וגם המקובלים מסבירים שבטבע כולו קיים תהליך כולל של הומיאוסטאזיס. למה הכוונה?
כבר בכתבים הקדומים, מתארים המקובלים את הטבע כמערכת סגורה ואינטגראלית שכל חלקיה מצויים באיזון ובהרמוניה הדדית זה עם זה. מה שמאפשר את האיזון הקסום הזה, הם קשרי הדאגה לזולת המתקיימים בין הפרטים השונים בטבע.
פרופ' גונתר בלובל, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על מחקרו בתחום התרבות התאים, התראיין לאחרונה לעיתון "קבלה לעם" וציין שגם המדע סובר שעקרון ההדדיות הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע. "הדוגמא הטובה ביותר לכך", אמר בלובל, "הם תאים בגוף חי. התאים מתחברים זה לזה על-ידי נתינה הדדית למען הגוף כולו. כל תא מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללוּת הגוף".
למעשה, בכל הדרגות בטבע פועל הפרט לטובת הכלל שאליו הוא שייך, ובכך הוא מוצא את שלמותו. האיזון ההדדי העדין, הוא זה שמאפשר את החיים ועליו מושתתות כל המערכות בטבע. לעומת זאת, כאשר פרט מסוים מפר את האיזון שבטבע, מיד מתגייס הטבע כולו כדי להשוות את הלחצים ולהשיב את האיזון שהופר. כך קורה למשל, כשהלחץ הפנימי במעמקי האדמה הולך וגובר והקליפה החיצונית של כדור הארץ כבר איננה מסוגלת לאזן אותו. במקרה כזה, הר הגעש מתפרץ.
|
|
|
מחבר המאמר הינו עורך המשנה של העיתון והמגזין "קבלה לעם", עמית מחקר במכון למחקר ע"ש הרב אשלג, דוקטורנט במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב - תחום התמחות: קבלת המאה ה-20
|
|
| תאריך:
|
25/12/2007
|
|
|
עודכן:
|
25/12/2007
|
|
אלי וינוקור
|
|
|
לאחרונה ניתן על-ידי ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין, המעורר תהיות לא מעטות ביחס למעמדו של בר רשות. באותו עניין (וע 8021/07), עירית טירת הכרמל העניקה למועצה הדתית "חזקה ושימוש כברת רשות" במקרקעין עליהם הוקם ע"י העיריה מקווה טהרה. בהסכם שבין הצדדים נקבע כי המועצה הדתית תקבל רשות שימוש בחלקה ובמקווה - למטרת קיום המקווה בלבד ללא תמורה - מלבד התחייבות המועצה הדתית לשאת בהוצאות תחזוקת המקווה והשימוש בו.
|
|
|
|
|
הרפורמה היא צעד חשוב למעמדו של הצרכן בתחום מרכזי זה, עם זאת יש לצפות כי גם חקיקת התקנות תיעשה בהתאם, ויש להחזיר את הפיקוח על מחירי הגז - לפחות עד אשר ניתן יהיה לוודא כי אכן הרפורמה משיגה את מטרתה וכי מתחילה תנועה ותחרות בשוק. הזמן הנכון להסיר את הפיקוח באופן מדורג הוא לאחר שתוצאות הרפורמה יבואו לידי ביטוי בשטח.
|
|
|
|
|
עדותו של היועץ המשפטי לממשלה בפני ועדת וינוגרד עוררה את הטענה לפיה האקטיביזם המשפטי המתבטא גם במעורבות יתר של היועץ המשפטי בתהליכי קבלת החלטות צבאיות, עלול להגיע לממדים מופרזים ביותר, עד כדי סיכון יכולתו של הצבא לבצע משימותיו במלחמה.
|
|
|
|
|
בתוך ים המלל השוטף שלנו, שכולל מילים-בחדשות כמו: קסאמים ומאחזים, הודנא והר-חומה, פייסבוק ונינט, פרצה לסדר-היום גם המלה הזרה הלא מוכרת עד כה ברבים -"ננו". ננו-טכנולוגיה. טכנולוגיה ממוזערת.
|
|
|
|
|
אך לפני כחודשיים דחה בית המשפט העליון בקשה לפסילתה של השופטת רבקה מקייס לשבת בדין למרות שהשופטת סייעה לאם בהכנת תצהיר על אלימות במשפחה בהיותה עדיין עו"ד!
|
|
|
|
|
