חינם נמכרנו

החלטת ועדת הכלכלה לאשר להבאה לקריאה בכנסת חבילת ערוצי חינם העדיפה את האינטרס הכלכלי על-פני זה הציבורי. הבשורה הטובה היא שבסביבות סוף 2008 יוכלו צופי הטלוויזיה בישראל לקבל חבילת ערוצי בסיס ללא עלות (למעט מחירו של הממיר - 400 שקל). הבשורה הרעה היא שמדובר בחמישה ערוצים בלבד - הערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 3 של רשות השידור (33) וערוץ הכנסת.

הדרישה להוספת חינוכית 23, ערוץ המוזיקה (24) והערוץ הישראלי בשפה הרוסית (9) נדחתה. משרד האוצר איים לטרפד את כל חבילת החינם של הערוצים אם תחליט ועדת הכלכלה להוסיף ולוּ ערוץ אחד מעבר לחמשת הנ"ל. היה זה שיאו של מסע לחץ מסיבי על חברי הוועדה מצד שדולנים שסבבו ביניהם בשליחותם של בעלי האינטרס הכלכלי, שניסו ככל יכולתם למנוע מעבר של עוד ערוצים לחבילה המוזלת, שעשויה לגרום לכ-20% ממנויי הטלוויזיה הרב-ערוצית לפנות לאפיק הצרכני החדש.

בעוד שבחינוכית העלו את הנימוק התרבותי-חינוכי-חברתי בחשיבות הפיכת הערוץ לנגיש לכלל הציבור, בערוצים 9 ו-24 דיבר על קיפוח לעומת שאר הערוצים המסחריים - 10 ו-2.

החלטת ועדת הכלכלה משוללת היגיון והכניעה לבעלי ההון ניכרת ממנה. לו השכילה, הייתה הוועדה מציבה כלל ברור כתנאי להיכללות בחבילה החינמית החדשה - להכליל בה את כל מה שנכלל באינטרס הציבורי, ובמקביל - לנפות ממנה את מה שאינו כזה.

ערוצים מסחריים אינם במסגרת האינטרס הציבורי. מדינת ישראל אינה צריכה לממן בידור לעם. יש לאפשר את הכללת ערוצים 2, 9 ו-10 בחבילת חינם, ובתנאי שתונהג בהן מדיניות של החשכת מסך. משדרים המופקים בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, משדרים בעלי אינטרס ציבורי-חברתי (לרבות שידורי חדשות) צריכים להיפתח בפני כל, אך בשעות בהן משודרות תוכניות זוללות רייטינג דוגמת הישרדות וארץ נהדרת, יש להחשיך מסך. ומה יעשו הצופים המאוכזבים? יראו אותן באינטרנט.

גם ערוצים שאינם מסחריים שלא הוצעו צריכים להיכלל בחבילה החינמית, כל עוד יש בהם התאמה לקריטריונים התורמים להעשרת התרבות. מלבד ערוצים 1, 23, 33 ו-99 (הכנסת), יש להכליל גם חלק מתחנות הרדיו, בהתאם לאותם קריטריונים. יש להוסיף את ערוץ הטלוויזיה הקהילתית "מכאן" וגם את ע' - ערוץ העברית האינטראקטיבי של המשרד לקליטת עלייה.